דלג לתוכן הראשי
כוונות

משפחה ובית יהודי

כיבוד אב ואם – מה זה ומה כוללת המצווה?

כיבוד אב ואם הוא מצוות עשה מן התורה (שמות כ, יב), שהתורה השוותה לכבוד הקב״ה. לפי הגמרא (קידושין לא ע״ב) והשולחן ערוך (יורה דעה רמ, ד) הכבוד הוא לדאוג לצרכי ההורים – להאכיל ולהשקות, להלביש, ללוות אותם ביציאה ובכניסה – ולעשות זאת בסבר פנים יפות. ההוצאות עצמן משולמות מכספי ההורה אם יש לו; אם אין לו, הבן עוזר לפי יכולתו. והכבוד הגדול ביותר, כותב קיצור שולחן ערוך, הוא שהבן ילך בדרך טובה, כך שיאמרו ״אשרי ההורים שגידלו בן כזה״.

המקור: שלושה שותפים

המצווה מופיעה בעשרת הדברות פעמיים – ״כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך״ (שמות כ, יב; דברים ה, טז). הרמב״ם (הלכות ממרים ו, א) מביא שהכתוב השווה את כבוד ההורים לכבוד המקום: נאמר ״כבד את אביך״ ונאמר ״כבד את ה׳ מהונך״ (משלי ג, ט).

בגמרא (קידושין ל ע״ב) נאמר: שלושה שותפים יש באדם – הקב״ה, אביו ואמו. כשאדם מכבד את הוריו, הקב״ה אומר: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני. הכבוד להורים הוא אפוא גם הכרת טובה וגם חלק מעבודת ה׳.

מה נחשב כבוד

השולחן ערוך מדגיש שהעיקר הוא הפנים: מי שמאכיל את אביו מעדנים בכל יום ומראה לו פנים זועפות – נענש. ובגמרא (קידושין לא ע״א–ע״ב) נאמר שיש מאכיל את אביו מעדנים ״וטורדו מן העולם״, ויש מטחינו בריחיים ומביאו לחיי העולם הבא – הכול לפי היחס והכוונה.

  • מאכיל ומשקה – דואג שיהיה להורים מה לאכול ולשתות.
  • מלביש ומכסה – דואג לבגדיהם ולצרכיהם.
  • מכניס ומוציא – מלווה ועוזר בתנועה, בבית ומחוצה לו.
  • עומד מפני ההורה כשהוא נכנס (שו״ע יו״ד רמ, ז).
  • תולה בהם את הכבוד: מי שצריך טובה מאנשים שיעשו אותה בשביל אביו, יאמר ״עשו זאת בשביל אבא״ ולא ״בשבילי״ (שם, ו).

מכספו של מי?

בגמרא (קידושין לב ע״א) נחלקו אם הכבוד הוא ״משל בן״ או ״משל אב״, וההלכה היא ״משל אב״ (שו״ע יו״ד רמ, ה): הבן חייב בטרחה ובשירות, וההוצאות משולמות מכספי ההורה אם יש לו. אם להורה אין והבן יכול – הוא חייב לפרנס אותו לפי יכולתו. יש דעות שאפשר לעשות זאת מכספי הצדקה של הבן, אך הרמ״א מביא שמי שידו משגת ומפרנס את הוריו מכספי צדקה – ״תבוא מארה״ עליו. ראו גם למי מותר לתת מעשר.

בן ובת, נשואים ולא נשואים

איש ואישה חייבים במצווה באותה מידה. השולחן ערוך (יו״ד רמ, יז) מוסיף שאישה נשואה, שמחויבת לביתה, פטורה ממה שאין בידה לעשות. קיצור שולחן ערוך (קמג, יג) מבהיר: אם בעלה אינו מקפיד, היא חייבת בכל מה שאפשר לה. בפועל, רוב הזוגות מכבדים יחד את הורי שני הצדדים.

הכבוד הגדול ביותר

קיצור שולחן ערוך (קמג, כא) כותב שמי שרוצה באמת לכבד את הוריו – יעסוק בתורה ובמעשים טובים, כי זה הכבוד הגדול להורים: שהבריות אומרות ״אשרי האב והאם שגידלו בן כזה״. הכבוד אינו רק שירות, אלא גם הדרך שבה הילד חי.

את האיסורים שבצד השני של המצווה – מה אסור לעשות – מפרט המאמר מורא אב ואם.

כבוד בחיי היום־יום

  1. להתקשר ולבקר באופן קבוע, ולא רק כשצריך עזרה.
  2. לעזור בסידורים, ברפואה ובקניות – בנחת ובלי להראות טרחה.
  3. לקום כשההורה נכנס לחדר.
  4. לבקש דברים מאחרים ״בשביל אבא״ או ״בשביל אמא״, כשזה מכבד אותם.

טעויות נפוצות

  • לעזור להורים בפנים זועפות או בטון מזלזל – זה פוגע בעיקר המצווה.
  • לחשוב שכיבוד הורים הוא רק כסף. העיקר הוא השירות והיחס.
  • לחשוב שמי שהתחתנה פטורה לגמרי מכבוד הוריה.
  • להכריע לבד בשאלות של מימון טיפול בהורים – יש בזה פרטים, וכדאי לשאול רב.

שאלות נפוצות

האם כיבוד הורים הוא מצווה מהתורה?

כן. ״כבד את אביך ואת אמך״ היא אחת מעשרת הדברות, מצוות עשה מן התורה.

האם הבן חייב לממן את הוריו?

לפי ההלכה ההוצאות הן מכספי ההורה אם יש לו. אם אין לו והבן יכול – הבן חייב לעזור לפי יכולתו. בפרטים כדאי לשאול רב.

מה השכר על כיבוד הורים?

התורה אומרת ״למען יאריכון ימיך״. נותנים כבוד כי זו מצווה ומתוך הכרת טובה, ולא כ״עסקה״.

בית דין כופה על כיבוד הורים?

הרמ״א (יו״ד רמ, א) כותב שבית דין אינו כופה על המצווה, כי מתן שכרה כתוב בצידה. אבל על פרנסת הורה נזקק – השולחן ערוך כותב שכופים.

עוד במשפחה ובית יהודי

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.