מידה נגד מידה – בפרשה נח

תיבה נוספת: כתב בספר מנחת שמואל: שמעתי שנמצא כתוב, שכשם שנח עשה תיבה, כך גם אדם אחר בנה תיבה כדי להינצל אך טבע וזה שכתוב (בראשית ז, כג) "וישאר אך נח" רק נח נשאר, אך אותו האדם נשטף במבול, ללמדנו שאין עצה ואין תבונה נגד ה' כי גם תיבת נח שרדה ופלטה מן המבול לא מפני חוזק בנייתה אלא מפני שכך רצון הקדוש ברוך הוא, שהרי כל ענייני התיבה התנהלו בדרך נס כמו שמובא במדרש רבה שנח היה מתקשה בבנייתה ונעשה נס ונבנתה מעצמה כמו במלאכת המשכן שהכל היה על ידי נס וכמו שהחיות והבהמות נכנסו, שהחזיק המעט את המרובה. (אוצר פלאות התורה)

התבוננות בעונשי דור המבול: "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור" (דברים לב, ז), כתב רש''י: "זכור ימות עולם" – מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו, "בינו שנות ודר ודור" דור אנוש שהציף עליהם מי אוקינוס ודור המבול ששטפם. התבונן בפרטי העונש הנהגת מידה כנגד מידה.

מבול מים - מאחר שפרצו גבול בעובדם עבודה זרה והשיגו גבול חברם בעריות וגזל, על כן עשה ה' להם כמידתם ונתן למים רשות לצאת מגבולם ולהציף את העולם, ולכן נח ובני ביתו שלא פרצו גדרות העולם זכו שלא באו המים בגבול התיבה.

לקו במים: יסוד המים הוא תאוות התענוגים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג, ותולדותיה, החמדה, לגזול ממון חבירו ואשתו וכל אשר לו להתענג בהם (שערי קדושה ח''א ש''ב), המים מביאים חיים לעולם ואף התאוות ביסודן הן חיים לעולם ובלעדיהן אין לו קיום, לפיכך יש לשים ליצר הרע גדרות וסייגים.

במבול כתוב "ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה" וכתוב "ויהי המבול ארבעים יום על הארץ", בתחילה הוריד הקדוש ברוך הוא את המים ברחמים כדי שאם יחזרו בתושבה יהיו גשמי ברכה. וכשלא חזרו, היו למבול (רש''י).

הים והיבשה: כל מה שיש בים יש ביבשה, אך הבדל יסודי ביניהם. על פני היבשה בעלי החיים מקיימים חיי משפחה מסודרים ואוהבים את צאצאיהם. כמו כן יש להם מנהיגים המנווטים את דרכם ומכל שכן האדם שדואג למשפחתו, מחוייב לקהילתו ונשמע לשלטון ולמוראה של מלכות, מה שאין כן בים בו שוררת אנדלמוסיא גמורה, מובא בגמרא (בב''ב עד:) שהדגים פרוצים וזה משום שהפריצות מיסוד המים, והגדולים אוכלים את הקטנים אפילו את צאצאיהם הרכים אין סדר ומשפט אין דין ואין דיין, [ולכן בית בספינה פטור ממזוזה כסוכה שאין זו דירת קבע].

אנשי דור המבול פרצו כל גדר וסייג ונהגו כדגי הים לכן היה עונשם בים שמידתו ביטול סדרי עולם. (ברוך יאמרו)

מעלת הרחמנות - ב"תפארת שלמה" כתב: מאחר שאנשי דור המבול לא ריחמו איש על רעהו נעשה חרון אף ה' ונשטפו במבול האדם והבהמה, אך על נח ומשפחתו שחסו על בעלי החיים והאכילו אותם התעוררה רחמנותו של ה' וניצלו - "אדם ובהמה תושיע ה'".

אופן ירידת המבול - במדרש (קהלת רבה ב, כ''ג) מבואר שכיון שהיו רעים במעשיהם ביום ובלילה לכן לא שקט המבול וירדו מטרות עוז במשך כל היממה.

מזך זמן המבול – ב"כלי יקר" כתב שהסיבה לכך שהמבול היה 40 יום היא על שעבדו עבודה זרה שהמודה בה כופר בתורה שניתנה ל 40 יום, וכנגד הזנות שהטריחו ליוצרם לקיים צורות ממזרים ב 40 יום (רש''י), וכנגד 40 עבירות המוזכרות בספר איוב בהן חטאו דור המבול (רוקח) וכנגד הגזל כי גזל מספרו 40 (כלי יקר).

תיבת נח - מדוע הוצרך נח לשהות בתיבה סגורה? מבאר האלשיך הקדוש: מידה כנגד מידה בגלל שלא יצא אל בני דורו ליישרם ולהדריכם בעבודת קונם, ונטמן בביתו, לכן סגרו ה' בתיבה י''ב חודש, ועל אשר לא היה רועה ומנהיג את בני האדם, תדד שנתו מעיניו ועתה יצטרך לרעות בהמות וחיות, ולדאוג לכל מחסורם.

מובא במדרש (תנחומא ט) כשיצא נח מן התיבה הצטנן והיה גונח דם, ובספר התשב"ץ (סימן תמז) כתב שהיו בתיבה גם רוחות ושדים והיו מזיקין להם כמו כן סבלו נח ובני ביתו גם מריח רע שהיה בתיבה, עד שרובם נעשו חולים ובא מלאך שלקח אחד מבניו של נח והביא אותו לגן עדן ולימד אותו כל רפואות שבעולם וזהו ספר הרפואות שגנזו חזקיה המלך. (אוצר פלאות התורה)

עונשו של נח: "קנים תעשה את התיבה" דרשו במדרש (רבה לא, ט) מה הקן מטהר את המצורע אף תיבתך מטהרתך, ובארו המפרשים שנח הצטער, כעונש על מה שלא התפלל על בני דורו ועל שפיכות הדמים ולכן נכלא בתיבה י''ב חודש כמצורע "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" (ויקרא יג, מו) וגם נאסר בחייי אישות כמצורע. בסיום תקופת שהייתו בתיבה שלח את העורב ואת היונה לראות הקלו המים מעל פני האדמה, דבר הדומה לשליחת שני ציפורי מצורע (ברוך יאמרו).

הארי מכיש את נח: כידוע, בעת שאיחר נח פעם אחת בהבאת מזונו של הארי, הכישו הארי ויצא צולע, יש לבאר מדוע נענש נח בעונש זה ודווקא ברגליו? ניתן להסביר זאת על פי דברי חכמים שנח מקטני אמנה היה, מאמין ולא מאמין שיבוא המבול, וידוע שהאריה הוא מלא בביטחון, ואינו דואג מכלום, ולכן נענש על ידו, ועוד יש לומר שידוע שקולו של האריה חזק מאוד ומעורר בלבבות פחד ומורא, כפי שנאמר בספר עמוס (ג, ח) "אריה שאג מי לא יירא" וכך היה לו לנח ללכת ולכתת רגליו ולעורר הלבבות בתשובה, טרם יבוא מבול על הארץ. והואיל ולא עשה כן, נענש על ידי הארי שמעורר הלבבות, ודווקא על רגליו, אשר לא מילאו את ייעודן. (ספר מידה כנגד מידה)

שם חם ויפת: שם לקח שמלה וכיסה בה את אביו כשהיה מוטל בבזיון והתאמץ בכך יותר מאחיו לכן זכו בניו לטלית של מצוה, מכוח דאגתו של יפת לכבוד אביו זכה לקבורה שבמלחמת גוג ומגוג יזכו בניו לקבורה, אבל חם ביזה את אביו, לפיכך מלך אשור יבזה את בניו ויגלה אותם ערומים ויחפים, (מידה כנגד מידה ח''ב) ויהיה עבד לעולם והוא מידה כנגד מידה, לפי שאדם שאינו מתגבר על יצרו ונעשה לו לעבד עונשו שנהיה עבד לאחרים (חזון יחזקאל על התנ''ך)