בין המצרים - מי ידע ראשון על השואה?

רבי שלום שבדרון זצ"ל היה מדבר על הגלות הקשה שאנו מתגלגלים ומסתלסלים בה וכך אמר: במלחמת העולם האחרונה נהרגו ששה מיליון יהודים בכל מיני מיתות משנות, ה' ינקם דמם, נורא ואים.

מה היה פה? דעו לכם, כי ה'חפץ חיים' אמר כבר אחרי המלחמה הראשונה כי עתידה לבוא שואה קשה לעם ישראל. שמעתי כן באזני מרבי אליהו לאפיאן שהיה נוכח במקום, וכן שמעתי מרבי איסר זלמן מלצר. לפני פרץ מלחמת העולם, שהה רבי אלחנן וסרמן באנגליה. הוא חזר לארצו ושם נספה ה' ינקם דמו. אנגליה היתה על סף מלחמה, ידעו כבר כי עומדת לפרץ מלחמה עם הגרמנים ימח שמם, ובלונדון רצו כי רבי אלחנן ישאר אתם 'הלא עומדת לפרץ מלחמה'! אמרו לו.

הביט רבי אלחנן ושתק. באחת השבתות ספר להם רבי אלחנן, כי למחרת, ביום ראשון, הוא מפליג לשוב לפולין (לאחר ימים לא ארכים, הוא הלך בראש הנטבחים על קדוש ה'...).

בשבת נשא דרשה בבית הכנסת 'מחזיקי הדת', דרשה שהיתה מעין דרשת פרדה, ואמר: 'מה אתם חושבים, יהודי לונדון, כי אתם לא תעברו את הצרות של חבלי משיח? הכל אמורים לעבר את חבלי המשיח. כמה שנים לאחר המלחמה הראשונה, כאשר הייתי בבית 'חפץ חיים', הוא אמר לי כך: הולכת לבער בעולם שרפה גדולה כזו, עד כי המלחמה הראשונה היתה כמשחק ילדים לגבי השרפה השניה, ואחריה אפשר שתהיה מלחמה שלישית ואחרונה, ובה יסבלו כל העולם יסורי חבלי משיח. אם כן, גם אתם, יהודי לונדון, לא תוכלו להמלט מחבלי משיח, אלא שאנו אולי נעבר אותם לפניכם'.

ובהזדמנות אחרת שאלוהו 'מה יהיה'? השיב להם: 'למעני ולמען דוד עבדי' - 'ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש אמר ה'!' וכן השיב ה'חפץ חיים' לרב מפוניבז'. לימים, כשיסד רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, הרב מפוניבז', את ישיבת פוניבז' בארץ ישראל כתב פסוק זה על בנין ישיבתו בבני ברק: 'ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש'. נו, מי ידע ראשון כי עתידה להתרחש שואה וכי לא ה'חפץ חיים' ושאר צדיקים?!

אנו למעלה מהטבע - עם ישראל חי תמיד, בד-בבד עם הצרות, למעלה מדרך הטבע. חז"ל אומרים כי ששה דברים נבראו קדם בריאת העולם, שנים מהם הם - תורה ותשובה (פסחים נ"ד). משמעות הדבר היא שששה דברים אלו, שנבראו קדם בריאת העולם, הם למעלה מטבע העולם, אינם כפופים לבריאת העולם. לכן, אם התורה נבראה קדם העולם, אם כן, כשקבלנו את התורה, גמרנו עם השעבוד לטבע. עם ישראל עומד תמיד למעלה מן הטבע, ולפיכך מי שחושב כי לו היו היהודים עולים לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השניה לא היו נהרגים, הנו שוטה. ואסביר: פעם שמעתי פלוני מדבר על הנושא הזה כמו חצי אפיקורס (וכי יש משג של חצי אפיקורס, רבע אפיקורס? דומה הדבר למי שאומר על אשה פלונית כי היא חצי אלמנה או רבע אלמנה... אין כזה דבר חצי אפיקורס! שמעתי את הדגמא הזו מאחד מגדולי ישראל). הוא התלונן שאם היו שומעים לציונים ועולים לארץ ישראל - לא היו נטבחים. אמרתי לאותו 'חצי אפיקורס': כיצד אתה חושב שהיינו נצולים כאן בארץ ישראל, הלא אתה ואני, הכל יודעים, כי התרחשו בשערי ארץ ישראל נסים גדולים; הרי הגרמנים ימח שמם כבר עמדו בשערי הארץ, אז מה היית עושה אם היה חרון-אף, וכמו שהצליחו לשחט ששה מיליון יהודים באירופה היו הורגים את כל העולים לארץ ישראל מכל קצוי תבל?! אני הייתי בארץ, התגוררתי בירושלים עם משפחתי ונוכחנו בנס ופלא שלא נכנסו לטבח בנו. הפחד, הבכיות והזעקות שהיו כאן עלו עד לב השמים!

מספרים כי היו יהודים במחנות ההשמדה שנודע להם כי הגרמנים כבר עומדים במצרים בהמתנה לפקדת כניסה לארץ ישראל - והם צמו ג' ימים (!) כדי שיהודי ארץ ישראל ינצלו. המענים, המעלפים והמומתים על קדוש ה', הם צמו בשבילנו! אז מה אתה מדבר הבלים?! אמרתי לעמתו. הלה אמר מיד: 'נכון נכון, אז מה יהיה אתנו'? השבתי לו: 'חכם', דע לך כי התורה היא למעלה מהטבע, ומעולם לא היו הדברים לפי חשבונותיו וחשבונותי, וכך גם יהיה בעתיד!! עם ישראל לא חי כדרך האמות, אנו ככבשה בן שבעים זאבים. עד היום שרדנו, וגם עתה איננו חיים אלא בנסים, וזאת - כל עוד שאנו מחזיקים בתורה הקדושה!