במעלת התפלה

אומרים חז"ל במסכת ברכות (כ"ו:) אמר רבי יוסי ברבי חנינא: תפלות אבות תקנום. רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידים תקנום.

אברהם תקן תפלת שחרית, שנאמר: "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'". ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר: "ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה".

יצחק תקן תפלת מנחה, שנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר: "תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו".

יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר: "ואל תשא בעדם רנה ותפלה אל תפגע בי".

חביבה תפלה, אף שהאדם בא לה' בתפלה כאשר צר לו - אין הקדוש ברוך הוא דוחהו, ולא כדרך העולם לומר לבני אדם (שופטים י"א, ז'): "ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם", אלא מוכן הקדוש ברוך הוא תמיד לקבל האדם. (ספר העקרים)

וכתב בספר "עץ חיים" לרבנו חיים ויטאל ז"ל, שבזמן הזה, עקר הברור הוא על ידי תפילה דוקא, אף שתלמוד תורה למעלה מהתפלה, עקר העבודה בעקבתא דמשיחא הוא התפילה. עד כאן לשונו.

וכתב "נפש החיים" (שער ב'): עקר מזון העולמות הוא התפלה. התפלה היא "עבודת הלב", והיא הגשר שמחבר בינינו לבין הקדוש ברוך הוא בכל רגע ורגע.

רבנו בחיי (בסימן תפלה) אומר: שהתפלה למעלה מן הנבואה. כלומר, מן המקום שמשם תוצאות הנבואה לנביאים.