ישועה מתוך הודאה – ספור מרגש

היה זה לפני כמה שנים, ביום רביעי בשעה 14:00, בשכונת בורו פארק שבברוקלין – ניו יורק. הגאון רבי בן ציון סנה שליט"א, עשה דרכו ליעדו כמעשה שגרת היום יום, ולפתע רטט הטלפון הניד שלו. מישהו זר התקשר אליו באמצע היום, ובקש לפוגשו בדחיפות. לנכח הדחיפות המהולה בקולו של האיש, הם סכמו להפגש כבר באותו יום, בשעה 5:30 אחר הצהרים. הרב סנה המתין במקום שנקבע, כשאז הבחין ביהודי מבגר למדי, הרץ לקראתו מתנשם ומתנשף, ונכר עליו כי הוא נסער מאוד. "כבוד הרב"! אמר האיש, "בשורה משמחת במיחד אני רוצה לבשר לך"...

הכל החל בשיחה אותה נשא הרב סנה כשבועים קדם לכן, בבית המדרש דחסידי פאפא בבורו פארק. בדבריו, עמד הרב סנה על חשיבות ההודאה, והסביר כי המטרה לשמה נברא העולם היא כדי שהבריות יכירו בבורא עולם, ויודו לו על רב טובו עמם. "לפיכך", הרעים בקולו, "לפעמים נשלחת לאדם צרה או התמודדות, כשכל מטרתה היא להזכירו לשאת עינים בתפלה לבוראו, לגרם לו להרים עינים אל מלך מלכי המלכים"! הוא הוסיף וספר על יהודים שנתקלו בקשיים בחייהם ללא כל הסבר טבעי, ורק משקבלו על עצמם להרים עינים בתודה ולהוקיר את בורא עולם במלים פשוטות מלבם - זכו בישועה כבירה. "ואין כל פלא בכך", הוסיף ואמר, "הרי זו היתה מטרת הצרה, מסבה זו נשלח לאדם קשי. ברגע שיהודי נושא עינים מודות לשמים - באותו רגע כל הבעיות שלו יכולות להפתר וישועתו קרובה"!

לאחר סיום השיחה, התפזרו הנאספים איש איש לביתו, עדין תחת הרשם הכביר שהותירה בהם הדרשה המאלפת. גם הרב סנה המשיך בשגרת חייו, עד לאותה שיחת טלפון דרמטית, שהובילה אותו לפגישה עם היהודי הזר לפני רגע.

אותו יהודי פתח וספר, כי הוא אב ל-9 ילדים טובים ומכשרים, ששמם הולך לפניהם. את שבעת הראשונים זכה לחתן ללא כל קשי, ההצעות רדפו אחריהם ולא נותר לו אלא לבחר מביניהן... "אלא שאצל השנים האחרונים הכל נתקע, הם מכשרים וחכמים, חברותיים ואהובים לא פחות מקודמיהם, אך שום דבר לא זז אצלם"!

הוא תאר בפרוטרוט כיצד הגיעו אליו ההצעות הטובות ביותר, אך אלו עלו ונפלו במהירות הבזק, והשדוך הטוב - עמו יקימו בניו בית, המשיך להתעכב ללא גבול וללא כל הסבר טבעי. "הגדול מביניהם הוא כבר בן 28", ספר בדיקנות, "וזה שאחריו בן .26 ועם כל הכבוד לכך ששנים ארכות מדבר בהם נכבדות - דבר לא זז, יום שמחתם התעכב בלי שום סבה הגיונית! "ואז", המשיך אותו יהודי וספר, "השתתפתי בשיחה שנשא הרב לפני כשבועים בבית הכנסת 'פאפא', והרגשתי כאלו הרב מדבר רק אלי...

חזרתי הביתה נסער ונרגש, הלום רעם ומבלבל. כנסתי את רעיתי ושני בני, ספרתי להם על השיחה המאלפת, ומיד הגענו למסקנה שאולי אנו טועים. הרי נסינו כל תפלה אפשרית, בקשנו והתחננו ובצענו כל סגלה, ודבר לא הועיל. אולי מסמנים לנו משמים להתחיל להודות, להתמקד בהודאה להשם הטוב?... "עוד באותו היום קבלנו על עצמנו להחליף דיסקט (לשנות כוון של המחשבה), לעבר מתפלה מתחננת להודאה נרגשת. עשינו רשימה של החסדים הרבים שהשם עשה אתנו, העבדה שאנו בריאים, ויש לנו פרנסה, ויש לבנינו שם טוב, והם נחשבים לבחורים מצינים. הוספנו הודאה על הקשי היחודי הזה בנושא השדוכים, מתוך אמונה כי יש לו מטרה טובה עבורנו, ואנו מודים גם על הקשי הזה"!...

האיש עצר לרגע את שטף דבורו, ובקול נרגש ועינים דומעות הוסיף: "מה אמר ומה אדבר, אספר לך בדיוק מה קרה אחר כך. כשבוע לאחר מכן התארס הבן הגדול, בן ה-28, לאחר עשר שנים בשדוכים ומאות הצעות שנפלו - הגיע יום שמחתו, לא יאמן כי יספר. "אבל זה עוד לא הכל" - עיניו נצצו, מבטו קרן, והוא הוסיף באשר גואה - "והיום, בעוד שעתים, אנחנו שוברים צלחת בארוסי הבן השני. ממש כך.

נכון שלא הכרנו עד הרגע הזה, אבל אני מרגיש ששני השדוכים שלנו נעשו בזכותך, כי פתחת לנו חשיבה מחדשת על המשמעות והכח של ההודאה, והעבדה שהיא מרעיפה לנו ישועות ושמחות. לכן בקשתי לבוא לפוגשך בדחיפות, ולהזמינך לשאת דברים בארוע המשמח, בשמחת ארוסי בני שתתקים הערב"!

מיתר לצין, כי הרב סנה עשה כבקשת המחתן המאשר, ונשא דברים בשמחה המרגשת. וחשף הספור שהפך לשיחת היום בשכונה והכה גלים גם בסביבות רחוקות בהרבה. כמה ההודאה היא הכלי הטוב והמועיל ביותר להשפיע ישועות, עד כמה כל מה שנדרש מיהודי לעשות הוא להרים עינים בהודאה לה' הטוב על כל חסדיו ורחמיו, ואז יזכה לרגעים המשמחים ולישועתו הנכספת!

לא פעם אנו נתקלים בקשי, ומרימים עינים מתחננות. פטורין פתאומיים, חובות כבדים, שמחה שמתעכבת, ישועה שבוששה מלבוא. לפעמים הילדים אינם פועלים כפי ששאפנו, לפעמים מחלה קשה או קלה, או כל סוג של התמודדות. בודאי אנו מתפללים, עושים סגלות חשובות, מקבלים על עצמנו קבלות טובות, אבל הכלי הטוב ביותר בעולם הוא, פשוט להגיד תודה. להרים עינים לה', ומעמק לב נרגש לומר: "תודה לך אבא שבשמים, על כל הטוב והחסד שגמלת עמנו. תודה על החיים והבריאות, המשפחה והפרנסה, ותודה מיחדת ונפרדת על הקשי עמו אנו מתמודדים".

כשאנו מודים לבורא עולם, אנו מגיעים לתכלית לשמה הגיעה עלינו הצרה, אנו זוכים לממש את המטרה של ההתמודדות, ואין פלא כי על ידי כך נפתרת הבעיה ואנו נפטרים מכל צרה וצוקה, והישועה מגיעה ישירות משערי שמים!

וכך כתב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו 'רפואה וחיים': כי אמירת 'שירת הים' בכונה - היא סגלה בטוחה לזווג הגון בקרוב. כי כשיהודי מתמקד בהודאה, כשיהודי מחפש הזדמנויות להגיד תודה לאבא שבשמים, כשלבו של יהודי מתרונן לשורר שיר תודה לקדוש ברוך הוא - בכך הוא פותח לעצמו את כל השערים, וזוכה לישועות גדולות ונפלאות!

הבה נחפש כל הזדמנות להודות לבורא עולם, לשבחו מעמק הלב, במלים שלנו, במלות התפלה, בפרקי התהלים, טוב להדות לה' ולזמר, כי אז נוכל להגיד בבקר ובכל יום - את חסדך וישועתך!