שמיני - תוכן ענייני הפרשה

א. סדר העבודה במשכן ביום הראשון להשראת השכינה בעם ישראל:

א. קרבנות היום: אהרן מביא עגל לחטאת ואיל לעולה, ועבור בני ישראל מקריב שעיר עזים לחטאת, עולה, שלמים, ומנחת סלת.

ב. משה רבנו מלמד את: מצוות היום, הלכות כהנים ועבור לוים, הדלקת המנורה, דיני - טמאים, אסורן במחנה שכינה ומצות פרה אדמה.

ג. עגל חטאת: שחיטתו, זריקת הדם, הקרבת החלב במזבח, ושרפת הבשר חוץ. הקרבת האיל לעולה, והקרבת קרבן העם: חטאת, עולה, מנחה, ושלמים, ותנופת החזה והשוק (וגם את החלבים הניף).

ד. אהרן הכהן מברך את עם ישראל בברכת כהנים.

ה. משה ואהרן נכנסו לאהל מועד (ללמוד מעשה הקטרת).

ו. ואז יצאה אש מלפני ה' אל המזבח, ואכלה את החלבים, (ומאז נשארה על המזבח) - אות להשראת השכינה במשכן, "וירא כל העם וירנו"...

ז. נדב ואביהוא הקטירו קטרת (שלא נצטוו עליה), נשרפו באש שיצאה מאת ה', "וידם אהרן".

ח. משה צוה את אהרן, אלעזר ואיתמר - שלא ינהגו דיני אבלות, "וכל ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה' ".

ט. לאחר כל המארע הנורא, צוה ה' על אסור כניסת שתויי יין למקדש, וכן שלא להורות הלכות במצב זה. ועל התר כניסת כהן גדול ביום הכפורים

ב. מצות אכילת הקרבנות - כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.

ג. שרפת שעיר החטאת, משה שואל ודורש מדוע נשרף, אהרן משיב למשה את ההלכה במקרה זה, ומשה הודה שמעתי הלכה זו ושכחתי (י, י"ב-כ).

ד. אסור אכילה והתר אכילה (על פי סימני כשרות) בחיה ובבהמה ובדגים שבמים ובעוף, ודיני טמאתם במיתתם - במשא ובמגע (י"א, א'-כ"ח).

ה. טמאת שמונה שרצים מתים (ראשי תבות - חעצ"א כלח"ת) במגע באדם ובכלים, באכל ובמשקה. אפן הטהרה מכל טמאות אלו - במקוה, ובמעין מים (כל סוג טמאה לפי דינה).