שמיני: "והעכבר" – משל האריה והעכבר: אל תהי בז לכל אדם

והעכבר (יא כט)

כתב מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: משלו משל – אריה אחד היה ישן בשעות היום, ויבוא עכבר וידלג עליו אנה ואנה ויעירהו משינתו, ויחר אף האריה מאוד על חוצפתו של העכבר, ויבקש לטרוף אותו באפו, ויתחנן העכבר לפניו לאמר: "אנא אדוני, שא נא לפשע עבדך אך הפעם, כי לא עשיתי זאת לא במרד ולא במעל, ואני מבטיחך נאמנה כי אהיה לך עבד עולם, ואעמוד לימינך להצילך מכל צרה.

וישחק האריה בקרבו על דברי העכבר, ויאמר בליבו: "מה יושיעני זה?! ויגער האריה בעכבר ויאמר לו: ברח והסתלק מפני, כי לולי קטונת מאד בעיני כי עתה כבר הרגתיך!

והנה עברו ימים ושנים, וילך האריה לטרוף טרף כדרכו, והגיע אל שדה רועים, ויפול ברשת אשר טמנו לרגליו, וילכד ויתפס שם, וישאג האריה שאגה גדולה, וישמע העכבר את שאגתו וימהר לבוא אליו, וירא והנה האריה נאחז ותפוס ברשת, ויזכור העכבר חסדו אשר עשה איתו, ויכרסם בשיניו את חבלי הרשת מעט מעט, עד אשר שיחרר את האריה מהמלכודת.

ויאמר העכבר אל האריה: הנה כשנפלתי בידיך, ביישת אותי וחשבת שאין בי שום תועלת, ועתה נוכחת לראות כי אני הצלתי אותך מיד מבקשי רעתך, ולכן שים נא לזכרון בין עיניך שאין לך דבר שאין לו מקום, ואל תהי בז לכל אדם. (ענף עץ אבות פ"ד ג)