"ואת החזיר..." (י"א, ז)

אכילת החזיר לעתיד לבוא - כתב הריקנטי (בפרשתנו): וכבר ידעת מה שדרשו רבותינו למה נקרא שמו חזיר, שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזיר אלינו את החזיר לאכילה. וכן כתב הריטב"א (קדושין מ"ט:): 'אמרו בהגדה למה נקרא שמו חזיר, שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישראל לעתיד לבוא.

'רבנו בחיי' הביא גרסה ישנה ממדרש תנחומא ששם כתוב שעתיד הקב"ה להחזירו לנו, ונראה שזהו המקור לדברי הראשונים. והנה רבים מחכמי הדורות נקטו מאמר זה כפשוטו, שיהיה החזיר מתר באכילה לעתיד לבוא, וביניהם ה'אור החיים' שכתב: 'למה נקרא שמו חזיר, שעתיד לחזר להיות מתר'.

וכן חקר ה'חתם סופר' (תורת משה) אם יש צד לומר שלהחזיר יש דין דבר שיש לו מתירין ואפלו באלף לא יתבטל, כי הרי יהיה מתר לעתיד לבוא, שאין המדרש יוצא מידי פשוטו.

ודבר נפלא כתב הרמ"ע (רבי מנחם עזריה) מפאנו (בספרו 'עשרה מאמרות'): עתיד הקדוש ברוך הוא לחדש בריאתו בשני סימנים, שעכשו אינו אלא מפריס פרסה, והוא עתיד להעלות גרה.

אולם כמה ראשונים ואחרונים סברו כי אין כונת המדרש כפשוטו, אלא רומז על שלמות הגאלה העתידה, וכמו שכתב 'רבנו בחיי': המון מבינים שהחזיר יהיה טהור לישראל, אבל הענין על הכוח שהוא מצר לישראל, ולעתיד ישוב עם כל הכוחות לעזר ולתמך לישראל, כי ירבה השלום בעולם. [(וכעין זה כתב הריקנטי) (אוצר פלאות התורה)]