"אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" (ו, ו) - בשביל מי בונים ישיבה? - סיפור

סיפר רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א: שח לי פעם רבי אשר אריאלי שליט"א כך: כלם תמהים איך זכה רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל לכזאת ישיבה - ישיבת מיר, שלומדים בה כמה וכמה אלפי תלמידים, כן ירבו! מה הסוד? אגיד לך מה שאני חושב: מספרים שכאשר ישיבת מיר הוקמה, למדו בה כמה בחורים טובים, עלויים, שהגיעו מ'עץ חיים'. אבל הסתנן לשם גם בחור אחד 'חלבנה' (אחד מסממני הקטרת שריחה רע), שעשה בזיונות לישיבה, והתלמידים התבישו ממנו מאוד. בכל מקום שאמרו שהם לומדים בישיבת מיר לעגו להם: 'אה! אתם לומדים יחד עם הבחור ההוא'... ופניהם חפו. הם נגשו לרב פינקל, ובקשו ממנו שיוציא את הבחור מהישיבה, אך הוא לא הסכים.

הגיעו הדברים לידי כך, שהם כבר לא יכלו לסבל יותר, והם נגשו כלם ביחד לראש הישיבה ואמרו לו: 'אנחנו כבר לא מסגלים לספג כאלו בזיונות. או שראש הישיבה יוציא אותו מהישיבה, או שכלנו עוזבים'! אמר להם ר' אליעזר יהודה: 'אני מבין אתכם היטב, ואני גם מבין היטב את המחיר שאני אשלם על מה שאני עומד לומר לכם, ואף על פי כן אני אמר לכם: תעזבו את הישיבה ואני אשאר אתו לבד'! לתמיהתם הגדולה, הסביר: 'אני לא בונה ישיבה בשבילי. אני בונה ישיבה כי הקדוש ברוך הוא רוצה שאבנה ישיבה! אם אתם תלכו - הרי לא תלכו לרחוב, תלכו לישיבות אחרות. אז במקום שתהיה לר' אליעזר יהודה ישיבה טובה - תהיה למישהו אחר ישיבה טובה. אבל הבחור הזה - אמנם קבלנו אותו בטעות, כביכול, אבל כעת אם הוא ילך מכאן - הוא ילך לרחוב.

הקדוש ברוך הוא רוצה, אפוא, שהוא ישאר כאן, ואני - כאמור, בונה ישיבה בשביל הקדוש ברוך הוא'... ['רפידתו זהב']