סיפור: הברד שלא ירד על בית האלמנה בקיבוץ רמות מנשה

ברד

אישה אחת התדפקה על דלת ביתו של הגר"י זילברשטיין שליט"א: והציגה את עצמה כחברת קיבוץ 'רמות מנשה'. האישה הודיעה שעשתה את הדרך הארוכה מהקיבוץ עד לבני ברק, כדי לספר לרב את המעשה המדהים שהתרחש בקיבוץ, וגרם שם להתעוררות מרובה.

לפני כמה ימים, היא מספרת, התרגשה על האזור בו אני מתגוררת, סופת ברד חזקה ונדירה, כשגבישי הברד היו ענקיים, בצורה שלא ראיתי מעודי.

גם הקיבוץ שלנו היה בטווח הסופה שנמשכה זמן רב, וגרמה לנזקים לגידולים ולחלק מהבתים. הבתים ב'רמות מנשה' הם וילות דו משפחתיות, וגג אחד מכסה את שתי הדירות.

גבישי הברד הענקיים הכו בחזקה רבה על גגות הבתים, גרמו לרעש מחריש אזנים, וכאמור לחלק מהם נגרמו נזקים. לא היתה פינה אחת שהברד לא הגיע אליה.

והנה, היא ממשיכה לספר, כבר בתחילתה של הסופה הבחינו כמה מן החברים במראה מוזר, שגרם להם לפיק ברכיים. באחד הבתים הדו משפחתיים ירד הברד רק על חציו של הבית, דהיינו על דירה אחת מתוך השתים, ואילו על גגה של הדירה השניה לא ירדה ולו חתיכת ברד אחת.

המחזה היה מדהים. גבישי הברד כאילו התעלמו מהדירה השניה, ולא נגעו בה. הגבישים ירדו על כל הבתים בסביבה, וגם על הבית האחד שבתוך המבנה הדו משפחתי, ואילו הדירה השניה נשארה נקיה לחלוטין. חברי הקיבוץ נרעשו לנפשם מעצם המחזה, אך ה'הרעשה' היתה כבדה עוד יותר כשנזכרו שבדירה ההיא, שעליה לא ירד הברד, מתגוררת אלמנה, אחד מהם נזכר בכמה מפסוקי התורה האוסרת לענות אלמנות, ואמר: "אם הקב"ה בעצמו שומר על אלמנות בדרך מופלאה שכזו, אות ברור הוא שהוא אמת ותורתו אמת!"

האישה שהגיעה אל הגר"י זילברשטיין סיפרה שכמה מחברי הקיבוץ נכנסו לביתה של האלמנה, ומצאוה כשהיא עצמה מתפעלת ומשתאה לנוכח המחזה, שהברד לא ירד על ביתה. המפתיע היה שסיפרה להם שלפני מספר ימים החלה להרהר בתשובה, הגיעה למסקנה שהיא צריכה לשנות את עצמה, והחליטה 'לקחת עצמה בידים'. (הגדה של פסח חשוקי חמד)