מה כתוב בכתובה ומה התפקיד שלה?

למה יש כתובה

חכמים תיקנו את הכתובה כדי להגן על האישה: שלא תהיה "קלה בעיני בעלה להוציאה", ושתהיה לה הבטחה כלכלית אם תתאלמן או תתגרש. הכתובה היא אפוא מסמך משפטי, אבל גם מסמך של כבוד – החתן מצהיר בפני כולם על חובותיו לאשתו.

מה כתוב בכתובה

1. התאריך והמקום – יום בשבוע, תאריך עברי מלא ושנה לבריאת העולם, ושם העיר.
2. השמות – שם החתן ושם אביו, שם הכלה ושם אביה, לפי הנוסח המדויק.
3. ההצהרה – החתן אומר לכלה "הוי לי לאינתו כדת משה וישראל" – היי לי לאישה כדת משה וישראל.
4. ההתחייבויות – "ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי" – אעבוד, אכבד, אזון ואפרנס אותך, כדרך הבעלים היהודים. החתן מתחייב גם לספק את צרכיה ולקיים את חובותיו כבעל.
5. עיקר הכתובה – הסכום שקבעו חכמים: "מאתיים זוז" לכלה שנישאת בפעם הראשונה, ומאה לאחרת.
6. הנדוניא – מה שהכלה מביאה לבית, והחתן מקבל אחריות להחזיר אותו.
7. תוספת כתובה – סכום שהחתן מוסיף מרצונו. גובה התוספת נקבע לפי מנהג המקום, ובני הזוג יכולים לשאול את מסדר הקידושין מה מקובל.
8. הקניין – החתן מקבל על עצמו את כל זה בקניין, ושני עדים חותמים.

מי חותם

שני עדים כשרים – גברים שומרי מצוות, שאינם קרובים של החתן או הכלה ולא זה לזה. במנהג אשכנז החתן עושה "קניין סודר" לפני החתימה: מקבל מהמסדר חפץ (לרוב עט או מטפחת) ומרים אותו, וכך מתחייב. בקהילות רבות גם החתן חותם, ולעיתים המסדר. בישראל הרבנות מפיקה נוסח מודפס, וממלאים בו את הפרטים.

קריאת הכתובה ומסירתה

תחת החופה, בין הקידושין לשבע הברכות, קוראים את הכתובה בקול – לרוב בארמית ולעיתים גם בתרגום. אחר כך החתן מוסר אותה לכלה. סדר החופה.

לשמור עליה

השולחן ערוך (אבן העזר, סימן סו) קובע שאסור לבני זוג לגור יחד בלי כתובה. לכן שומרים אותה במקום בטוח. רבים מזמינים כתובה מעוטרת לתלייה, ושומרים את המקור במקום מוגן; חשוב לוודא איזה מהעותקים הוא הכתובה החתומה.

אם הכתובה אבדה

כשהכתובה אבדה או נהרסה, צריך לכתוב כתובה חדשה – "כתובה דאירכסא" (כתובה שאבדה). פונים לרב, שכותב אותה בנוסח מיוחד ובחתימת עדים. לא כדאי לדחות את זה.

כתובה מעוטרת

המסורת של כתובות מעוטרות ומאוירות עתיקה, ובקהילות רבות הייתה אמנות שלמה סביבה. אין לזה משמעות הלכתית, אבל יש בזה ביטוי לחשיבות שהקהילה ייחסה לנישואין. מה שחשוב הוא הנוסח והחתימות, לא העיטור.

טעויות נפוצות

• טעות בשמות או בתאריך – בודקים את הנוסח לפני החתימה.
• עדים קרובי משפחה.
• לאבד את הכתובה ולא לכתוב חדשה.
• לבלבל בין עותק מעוטר לבין הכתובה החתומה.