ברכת החודש ושבת מברכים – מה אומרים ומתי

למה מברכים את החודש

בזמן שבית הדין קידש את החודש על פי עדים, ראש החודש נקבע ברגע מסוים ופורסם לעם. אחרי שהלוח נקבע לפי חשבון, נשאר מנהג להכריז על החודש בציבור, כזכר לקידוש החודש. ההכרזה נעשית בשבת, כשרוב הקהל נמצא בבית הכנסת, ובעמידה – כפי שקידוש החודש בבית הדין נעשה בעמידה.

על הקשר בין חידוש הלבנה, חשבון המולד וראש החודש ראו את לוח המולד, שמחשב את המולד של כל חודש ואת ההכרזה כפי שהיא נאמרת בבית הכנסת.

סדר ברכת החודש

בקהילות הספרדים נוסח ברכת החודש שונה מעט, והמנהג אם להכריז על המולד משתנה מקהילה לקהילה.

• ״יהי רצון״ – תפילה שהוכנסה לסידור מנוסח תפילה שבגמרא (ברכות טז ע״ב), ובה מבקשים חיים ארוכים, חיים של שלום, של טובה ושל פרנסה. היא נאמרת בעיקר בקהילות אשכנז.
• הכרזת המולד – בקהילות רבות החזן או הגבאי מכריז: ״המולד יהיה ביום… בשעה… וחלקים״. השעה היא לפי חשבון ממוצע ולא לפי שעון הקיץ או החורף.
• ״מי שעשה ניסים לאבותינו״ – החזן אוחז בספר התורה ואומר תפילה על הגאולה.
• ההכרזה – ״ראש חודש… יהיה ביום…״. כשראש חודש יומיים, מזכירים את שני הימים.
• ״יחדשהו״ – הציבור והחזן מבקשים ״יחדשהו הקב״ה עלינו ועל כל עמו בית ישראל לחיים ולשלום, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה״.

מנהגים נוספים בשבת מברכים

לפי מנהג אשכנז, ברוב שבתות מברכים אין אומרים ״אב הרחמים״ אחרי קריאת התורה, כי זו שבת של שמחה; בימי הספירה יש קהילות שאומרים אותו גם בשבת מברכים. יש קהילות שנוהגות לומר את כל ספר התהילים לפני תפילת שחרית בשבת מברכים. בערב ראש החודש יש הנוהגים ביום כיפור קטן.

חודש תשרי – לא מברכים

בשבת שלפני ראש השנה אין מברכים את החודש. הטעם המקובל: ראש השנה ידוע לכולם, ונוהגים ״להסתיר״ אותו, כלשון הפסוק ״בכסה ליום חגנו״ (תהילים פא, ד). כך גם לא תוקעים בשופר בערב ראש השנה.

מתי זה קורה בבית הכנסת

1. שחרית של שבת וקריאת התורה כרגיל.
2. אחרי ההפטרה וברכותיה – ״יהי רצון״ (בקהילות הנוהגות).
3. הכרזת המולד, ואחריה ״מי שעשה ניסים״.
4. הכרזת היום של ראש החודש ו״יחדשהו״ – בעמידה.
5. החזרת ספר התורה ותפילת מוסף.

טעויות נפוצות

• לחשוב ששעת המולד היא שעת הופעת הירח בשמיים – זה חשבון ממוצע.
• לבלבל בין שבת מברכים לבין ראש חודש עצמו.
• לחפש ברכת החודש בשבת שלפני ראש השנה.
• לשבת בזמן ההכרזה, כשנוהגים לעמוד.