דלג לתוכן הראשי
כוונות

ימים מיוחדים בלוח השנה

ט״ו בשבט – מנהגים, סדר פירות והברכות

ט״ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות. אין בו מצווה מיוחדת מן התורה או מדרבנן, אבל אין אומרים בו תחנון, ונוהגים לאכול מפירות האילן – בעיקר מפירות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. רבים עורכים ״סדר ט״ו בשבט״, מנהג שהתפתח אצל המקובלים, עם פירות, פסוקים ושירים. על הפירות מברכים לפי הכללים הרגילים: ״בורא פרי העץ״ על פירות האילן, ומי שיש לפניו כמה פירות מקדים את פירות שבעת המינים. מי שאוכל פרי חדש שלא אכל בעונה זו מברך גם ״שהחיינו״.

מה היום הזה

במשנה (ראש השנה א, א) נקבע ט״ו בשבט כראש השנה לאילן, לעניין המצוות התלויות בארץ – מעשרות, ערלה ושמיטה. הרקע ההיסטורי והתאריכים נמצאים בעמוד ט״ו בשבט – תאריך ומקור. כאן נתמקד במה שעושים בפועל.

סדר ט״ו בשבט – מנהג, לא חובה

בצפת של המקובלים התפתח מנהג לערוך בליל ט״ו בשבט סדר של אכילת פירות, עם קריאת פסוקים ומאמרים על הארץ ועל פירותיה. במשך הדורות התקבלו נוסחים שונים – יש שאוכלים שלושים פירות ויותר, יש ששותים ארבע כוסות יין, לבן ואדום, ויש שמסתפקים בשבעת המינים ובכמה פירות נוספים. זהו מנהג יפה ומשפחתי, ואין בו נוסח מחייב.

יש הנוהגים להתפלל בט״ו בשבט שיזכו לאתרוג מהודר לסוכות. זו תפילה, ואין בה הבטחה.

באיזה סדר מברכים

הכלל הבסיסי: על פירות האילן מברכים ״בורא פרי העץ״, על פירות האדמה – כמו בננה ותות שדה – ״בורא פרי האדמה״, ועל מאפים מחמשת מיני דגן – ״בורא מיני מזונות״. ברכה אחת על פרי עץ פוטרת את שאר פירות העץ שעל השולחן.

כשיש כמה פירות עץ, יש עדיפות לפירות שבעת המינים, ובתוכם לפי הסדר בפסוק ״ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש״ (דברים ח, ח): זית ותמר קודמים, אחריהם ענבים, תאנה ורימון. בפרטי סדר הקדימה – כמו פרי שלם מול חתוך, או פרי חביב – יש כללים נוספים, שמוסברים במדור מה מברכים.

פריברכה ראשונהברכה אחרונה
תמר, תאנה, רימון, זית, ענביםבורא פרי העץעל העץ ועל פרי העץ
תפוח, שקד, חרוב, אגסבורא פרי העץבורא נפשות
בננה, תות שדה, אבטיחבורא פרי האדמהבורא נפשות
עוגה מחיטהבורא מיני מזונותעל המחיה
יין או מיץ ענביםבורא פרי הגפןעל הגפן ועל פרי הגפן

ברכה אחרונה ושהחיינו

מי שאכל מכמה סוגים, אומר ברכה אחרונה אחת שכוללת את כולם: למשל ״על המחיה ועל הגפן ועל העץ״ למי שאכל עוגה, שתה יין ואכל תמרים. על פרי שאינו משבעת המינים מברכים ״בורא נפשות״, בנוסף.

פרי חדש שלא אכלו ממנו בעונה הנוכחית – מברכים עליו ״שהחיינו״ לפני ״בורא פרי העץ״ או מיד אחריה. על פרי שזמין כל השנה, או על פירות יבשים מאוחסנים, לא מברכים שהחיינו לפי רוב המנהגים.

בדיקת פירות

פירות יבשים – תאנים, תמרים, צימוקים, חרובים – עלולים להכיל חרקים. נוהגים לבדוק אותם לפני האכילה, לפתוח תאנים ותמרים, או לקנות פירות שנבדקו בהשגחה. בפירות מארץ ישראל יש לוודא שהופרשו תרומות ומעשרות.

סדר ט״ו בשבט פשוט לבית

  1. להכין צלחת עם שבעת המינים: לחם או עוגה, יין או מיץ ענבים, תאנה, רימון, זית ותמר.
  2. להוסיף פרי חדש של העונה, אם יש, לברכת שהחיינו.
  3. לקרוא את פסוק שבעת המינים ולספר על כל פרי.
  4. לברך לפי סדר הקדימה, ולאכול בשמחה.
  5. לברך ברכה אחרונה שמתאימה לכל מה שאכלו.

טעויות נפוצות

  • לברך על כל פרי עץ ״בורא פרי העץ״ מחדש – ברכה אחת פוטרת את כולם.
  • לשכוח את ״על העץ״ אחרי תמרים, תאנים או ענבים.
  • לאכול פירות יבשים בלי לבדוק אותם.
  • לחשוב שסדר ט״ו בשבט הוא חובה עם נוסח קבוע.

שאלות נפוצות

מה מברכים קודם בט״ו בשבט?

על פירות העץ מקדימים את פירות שבעת המינים – זית, תמר, ענבים, תאנה ורימון – לפי הסדר בפסוק. ברכה אחת על פרי עץ פוטרת את שאר פירות העץ.

חובה לערוך סדר ט״ו בשבט?

לא. זה מנהג שהתפתח אצל המקובלים, ורבים שומרים עליו כמנהג משפחתי.

מברכים שהחיינו בט״ו בשבט?

על פרי חדש שעוד לא אכלו בעונה הזאת – כן. על פרי שנמצא כל השנה – לא.

אומרים תחנון בט״ו בשבט?

לא. ט״ו בשבט הוא אחד הימים שבהם אין אומרים תחנון.

עוד בימים המיוחדים בלוח השנה

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.