ט״ו באב – מה קרה בו ומה נוהגים

מה קרה בט״ו באב

הגמרא (תענית ל ע״ב – לא ע״א; בבא בתרא קכא ע״א) מביאה כמה טעמים לשמחת היום. בין השאר:

• הותר לשבטים להתחתן זה בזה, אחרי שבדור המדבר נאסר על בנות שירשו נחלה להינשא לשבט אחר.
• הותר לשבט בנימין לבוא בקהל, אחרי מעשה פילגש בגבעה.
• פסקו מתי מדבר – תמה גזרת המיתה על דור המדבר.
• הסיר הושע בן אלה את השומרים שהציב ירבעם בדרכים, כדי שלא יעלו לירושלים.
• ניתנו לקבורה הרוגי ביתר.
• הפסיקו לכרות עצים למערכה שבמקדש, כי מאז החום פוחת והעצים לא מתייבשים היטב.

יום של שידוכים ואחדות

המשנה מתארת את בנות ירושלים יוצאות בבגדי לבן שאולים – ״שלא לבייש את מי שאין לו״ – לחולות בכרמים. היופי של התיאור הוא שאיש לא ידע מי עשירה ומי ענייה. מכאן שהשמחה של ט״ו באב קשורה לאחדות ולכבוד הזולת – תיקון לשנאת החינם שבגללה, לפי חז״ל, חרב הבית.

בדורות האחרונים נעשה ט״ו באב ליום שבו רבים קובעים חתונות ואירוסין, ויש הקוראים לו ״יום האהבה״. מי שמחפש בן או בת זוג יכול להתפלל ביום זה – בלי לראות בו ״סגולה״ מובטחת.

מוסיף יוסיף

בגמרא (תענית לא ע״א) נאמר: ״מכאן ואילך, דמוסיף – יוסיף״. מט״ו באב הלילות מתארכים, ומי שמוסיף בלימוד התורה בלילות – מוסיפים לו חיים. רבים מקבלים על עצמם בט״ו באב שעה נוספת של לימוד בערבים, לקראת החורף.

בתפילה ובלוח

אין אומרים תחנון בט״ו באב, ויש קהילות שאינן אומרות אותו גם במנחה שלפניו. חתן וכלה ביום חתונתם אינם מתענים בו. ט״ו באב חל שבוע אחרי תשעה באב, ובאותה תקופה קוראים את ״שבע דנחמתא״ – שבע הפטרות של נחמה, שהראשונה שבהן היא ״נחמו נחמו עמי״. ראו שבתות מיוחדות. את מנהגי האבלות של שלושת השבועות עצמם מסביר המאמר בין המצרים.

טעויות נפוצות

• לראות בט״ו באב חג עם איסורי מלאכה או מצוות מיוחדות – זה יום שמחה בלבד.
• להבטיח שמי שמתפלל בט״ו באב ״ימצא זיווג״ – זו תפילה, לא ערובה.
• לשכוח שגם בשמחה הזאת יש מסר של כבוד לזולת, כמו בבגדי הלבן השאולים.