הלכות ט"ו בשבט: פירות ארץ ישראל, תחנון, תפילה על אתרוג וסדר הקדימה בברכות שבעת המינים

א. פירות ארץ ישראל

נהוג לאכול בט"ו בשבט מפירות ארץ ישראל, כדי להדגיש את חביבות הארץ ומצוותיה. (סי' תרצ"ה).

ב. תחנון ותפילה על אתרוג

בט"ו בשבט אין אומרים תחנון. וטוב להתפלל על אתרוג שהקב"ה יזמין לו אתרוג מהודר ונקי.

ג. סדר הקדימה בברכות שבעת המינים

סדר קדימות ברכות בשבעת המינים יש להקדים ע"פ סדר הפסוק: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש". והקודם למילה ארץ הוא הראשון, וסימן לדבר לפי כמות הגרעינים. חיטה ושעורה, זית (גרעין אחד), תמר (גרעין חצוי לשניים), ענב (כ-3-4 חרצנים), תאנים (שיש בו יותר גרעינים), רימון (יש בו הכי הרבה גרעינים).

כל דין זה שייך דווקא אם ברכות הפירות שוות, כגון שכולם פרי העץ, אבל אם ברכותיהם שונות, כגון צנון וזית, מקדים איזה מהם שירצה (ילקו"י סימן ריא).

סגולה לפרנסה טובה

יקרא פיטום הקטורת בבוקר ובערב (שבתפילה) בכונה ובמיתון, כי הקטורת מעשרת. כמו כן סגולה ידועה לעושר ולפרנסה טובה, לקרוא פיטום הקטורת מתוך קלף.