דלג לתוכן הראשי
כוונות

ימים מיוחדים בלוח השנה

ל״ג בעומר – מנהגים: הדלקות, חלאקה ומירון

ל״ג בעומר, י״ח באייר, הוא יום שמחה באמצע ימי הספירה. לפי המסורת פסקה בו המגפה בתלמידי רבי עקיבא, ולפי מסורת המקובלים הוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי. אין אומרים בו תחנון ואין מתענים. נוהגים להדליק מדורות ואבוקות, רבים עולים לציון רשב״י במירון, יש העורכים בו חלאקה – תספורת ראשונה לילד בן שלוש – ובקהילות אשכנז מסתפרים ונישאים בו. ל״ג בעומר אינו יום טוב, ומותר בו במלאכה.

למה שמחים בל״ג בעומר

שתי מסורות נפגשות ביום הזה. הראשונה – שבו פסקה המגפה שבה מתו תלמידי רבי עקיבא, ולכן ברוב המנהגים מסתיימים בו, או נעצרים בו, מנהגי האבלות של הספירה. השנייה – מסורת המקובלים שזה יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, תלמידו של רבי עקיבא, שספר הזוהר מיוחס לו. לפי המסורת ביקש רשב״י שיום פטירתו יהיה יום שמחה, ומכאן המילה ״הילולא״ – חגיגה.

על רקע התאריך והמשמעות שלו ראו גם את עמוד ל״ג בעומר – תאריך ומקור.

המנהגים העיקריים

  • הדלקות ומדורות – בליל ל״ג בעומר מדליקים מדורות, ובמירון ובקהילות רבות עורכים הדלקה חגיגית עם שירה. האש מסמלת את ״אור התורה״ שגילה רשב״י.
  • מירון – רבים עולים לציון רשב״י במירון, ויש העולים לקבר רבי אלעזר בנו ולמקומות קדושים אחרים. העלייה היא מנהג ולא חובה.
  • חלאקה – יש קהילות העורכות בל״ג בעומר, במירון או בבית, את התספורת הראשונה לילד שמלאו לו שלוש. הסבר מלא על המנהג נמצא במאמר חלאקה – התספורת הראשונה במעגל החיים.
  • חתונות ותספורת – בקהילות אשכנז, ל״ג בעומר הוא אחד הימים המבוקשים לחתונה. לפי מנהג הספרדים הנפוץ ממתינים ליום שאחריו. ראו מנהגי אבלות בספירה.
  • קשת וחץ – מנהג עממי של ילדים, שיש שקשרו אותו למסורת שבימי רשב״י לא נראתה הקשת בענן.
  • שירים ולימוד – שרים ״בר יוחאי״, ויש הלומדים מספר הזוהר או ממאמרי רשב״י.

בטיחות, שבת וכבוד

מדורה היא אש פתוחה, ולכן מדליקים רק במקום פתוח ומותר, הרחק מבתים ומעצים, עם מבוגר אחראי ומים בהישג יד, ומכבים עד הסוף. במקומות עלייה המוניים, ובראשם מירון, יש להישמע להנחיות הרשויות והמארגנים – שמירה על החיים קודמת לכל מנהג.

כשל״ג בעומר חל במוצאי שבת, צריך להיזהר מאוד שלא לחלל שבת בהכנות – באיסוף עצים, בהובלה ובנסיעות. בשנים כאלה מתפרסמות לעיתים הנחיות לדחות את ההדלקות, וכדאי לברר מראש.

ועוד דבר: ״הילולא״ אינה רשות לפריקת עול. השמחה של ל״ג בעומר היא שמחה של תורה, ומי שעולה למקום קדוש שומר על צניעות ועל כבוד המקום.

בתפילה ובלימוד

אין אומרים תחנון, וברוב הקהילות גם לא במנחה שלפניו. הספירה של ל״ג בעומר נעשית כרגיל בליל י״ח באייר: ״היום שלושה ושלושים יום, שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים לעומר״ – ראו ספירת העומר – איך סופרים.

לתכנן את ל״ג בעומר

  1. לבדוק באיזה יום בשבוע חל השנה, ואם יש הנחיות מיוחדות בגלל שבת.
  2. לתאם הדלקה במקום מורשה ובטוח, עם מבוגר אחראי.
  3. מי שעולה למירון – לתכנן הגעה לפי הנחיות הרשויות ולשמור על צניעות.
  4. מי שעורך חלאקה – לבדוק את מנהג המשפחה לגבי הגיל והתאריך.
  5. לא לשכוח לספור בערב את הספירה של היום.

טעויות נפוצות

  • לאסוף עצים או להכין מדורה בשבת, כשל״ג בעומר חל במוצאי שבת.
  • להדליק מדורה בלי השגחה או סמוך לבתים ולעצים.
  • לחשוב שבל״ג בעומר מותר כל מה שנאסר בספירה – לכל מנהג יש פרטים משלו.
  • לראות בעלייה למירון ״הבטחה״ לישועה. זו תפילה ומנהג, לא ערובה.

שאלות נפוצות

מה חוגגים בל״ג בעומר?

את סיום המגפה בתלמידי רבי עקיבא, לפי המסורת, ואת יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, לפי מסורת המקובלים.

אומרים תחנון בל״ג בעומר?

לא. אין אומרים תחנון ואין מתענים בל״ג בעומר.

למה מדליקים מדורות?

המנהג קשור לאור התורה שגילה רשב״י, ובמירון מדליקים הדלקה חגיגית כבר דורות רבים. מדליקים רק במקום בטוח ומורשה.

חלאקה חייבים לעשות בל״ג בעומר?

לא. רוב הקהילות הנוהגות בחלאקה עושות אותה בגיל שלוש, בתאריך הולדת הילד או סמוך לו; יש שבוחרים בל״ג בעומר או בעלייה למירון.

עוד בימים המיוחדים בלוח השנה

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.