ענייני ט"ו בשבט – מנהגי היום וההתבוננות בפלאי הבריאה

ענייני ט"ו בשבט

כל אילנות העולם – ראש השנה שלהם הוא ט"ו בשבט, שהכל הולך לפי טבעה של ארץ ישראל, שהיא עיקר העולם. נהגו בו ישראל מנהגים שונים. לאכול בט"ו בשבט משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. ולהתפלל על האילנות. ובפרט יתפלל שהקב"ה יזכה אותו באתרוג מהודר לחג הסוכות. הבא עלינו לטובה. יש שנוהגים לאכול מפירות ארץ ישראל, וללמוד בזמן האכילה. אשריהם ישראל, אשר מנהגיהם יסודותם בהררי קודש. המיוסדים על פי דברי רבותינו הפוסקים, שמנהג ישראל תורה הוא. ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר הנחיל לעמו ישראל ימים נפלאים, חשובים ונכבדים כהיום הזה. יש להקפיד כל השנה וקל וחומר בט"ו בשבט, שהפירות הנאכלים יהיו בלי חשש ערלה, מעושרים כדין, ואין בהם תולעים..

ההתבוננות בפלאי הבריאה מביאה את האדם לידי אמונה בבורא

מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: היה חוזר על כך בשיעוריו לא פעם ולא פעמיים, שיש עלינו להתבונן "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית", כיצד היינו הולכים בגינה, אם היו אבטיחים גדלים על העצים, לקבל אבטיח על הראש זו הרגשה לא נעימה בכלל... לכל פרי יש את העץ המתאים לו, ואת האקלים המתאים לו. הרי שכל הבריאה כולה מעידה על בוראה, על כך שישנה יד ההשגחה, הפועלת ומכוונת בכל דבר ודבר.

הגרא"מ שך זצוק"ל: היה אומר, שמהתבוננות בתפוז פשוט אפשר להגיע לקיום ב' הדברות הראשונות "אנכי ה' אלוקיך".. ו"לא יהיה לך"... דהנה, ברוב שלבי גידולו של התפוז צבעו ירוק. אולם כאשר הוא מבשיל, משתנה צבעו לכתום, וזאת כדי שבהיותו בוסר, לא יבלוט לעין, אלא ישתלב בין עלי העץ הירוקים. וכאשר הוא מבשיל, צבעו משתנה לכתום שהוא צבע בולט, וזאת כדי "לשווק" את עצמו... מי ברא את החכמה הזו, הטבע?! ודאי שזהו כח אלוקי! שלמות היצירה עשויה בחן, שנותן לאדם חשק לאכול את הפרי, ועשוי פלחים, ולא יחידה שלימה, שאם היה יחידה שלימה, האדם היה אוכל ממנו ומתמלא כולו במיץ.