למה הציצית מזכירה את המצוות?

הפסוק

בפרשת ציצית נאמר (במדבר טו, לט): ״והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה׳ ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם״. זו אחת המצוות המעטות שהתורה עצמה מפרשת את טעמן: הציצית היא סימן שנראה לעין, וכל מטרתו להזכיר.

בדברי חז״ל

בגמרא (מנחות מג ע״ב) מובאות כמה ברייתות על הפסוק: ״שקולה מצווה זו כנגד כל המצוות כולן״; ״ראייה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשייה״. באותו מקום אמר רבי מאיר שהתכלת דומה לים, הים לרקיע והרקיע לכיסא הכבוד – החוט מזכיר לאדם לפני מי הוא עומד.

חמישה קשרים ושמונה חוטים

השולחן ערוך (או״ח כד, א) כותב: ״טוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום, כדי שיזכיר המצוות בכל רגע, ועל כן יש בו חמשה קשרים כנגד חמשה חומשי תורה, וארבע כנפים שבכל צד שיפנה יזכור״. את סדר הקשירה – ארבעה חוטים מקופלים לשמונה, וחמישה קשרים כפולים – מפרט השולחן ערוך בסימן יא, יד.

רש״י על הפסוק מביא חשבון נוסף: המילה ״ציצית״ בגימטריה היא שש מאות, ועם שמונת החוטים וחמשת הקשרים – תרי״ג, כמניין המצוות. זה רמז ולא גדר בהלכה: הקשרים והחוטים כשרים לפי ההלכה גם בלי לחשב.

מה זה אומר למעשה

הזכירה אינה רק להביט בחוטים. הפסוק מוסיף ״ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם״ – הציצית מלווה את האדם בכל מקום, ומזכירה לו שגם ברחוב, בעבודה ובבית הוא עבד ה׳. לכן נוהגים להסתכל בציציות ולנשק אותן בפרשת ציצית שבקריאת שמע, ויש המוציאים את הציציות מחוץ לבגד כדי שייראו.