מה מברכים על ציצית – להתעטף או על מצוות ציצית?

טלית גדול

על טלית גדול – הטלית של התפילה – מברכים ״אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להתעטף בציצית״, כי מתעטפים בה (קיצור ט, ח). מברכים בעמידה, ואחר כך מתעטפים מיד.

טלית קטן

השולחן ערוך (או״ח ח, ו) פוסק: ״על טלית קטן יכול לברך להתעטף, אף על פי שאינו מתעטף אלא לובשו״. הרמ״א שם כותב: ״ויש אומרים שמברכין עליו על מצות ציצית, וכן נוהגין, ואין לשנות״. הקיצור (ט, ט) מביא שהלובש טלית קטן ״יברך עליו על מצות ציצית״.

מי שלובש גם טלית גדול

רבים נוהגים, כשמתעטפים בטלית גדול זמן קצר אחרי הלבשת הטלית הקטן, שלא לברך על הקטן, ולכוון בברכת הטלית הגדול לפטור גם אותו. אחרים מברכים על הקטן כשהוא נלבש ביום וידיים נקיות. מי שלובש טלית קטן לפני עלות השחר – אינו מברך אז, אלא אחר כך, או שפוטר בגדול. יש בזה פרטים לפי המנהגים.

הכוונה

בשעת הברכה מכוונים לקיים את מצוות ציצית ״כדי שנזכור את כל מצוותיו לעשותן, שנאמר: וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה׳״. בודקים את הציציות לפני הברכה.

בדיקה

״קודם שיתעטף בטלית יבדוק את הציצית אם הן כשרות״ (קיצור ט, ז) – החוטים שבתוך הנקב והכריכות. אם הבדיקה תגרום לאיחור לתפילה בציבור – אינו צריך.

ומי שאינו יודע את מנהגו – ישאל רב, ובינתיים יכול לברך ״על מצות ציצית״ על טלית קטן, שבזה יוצאים לרוב הדעות בדיעבד.