למה לובשים טלית בכל נדרי?

לילה אינו זמן ציצית

השולחן ערוך (או״ח יח, א) פוסק: ״לילה לאו זמן ציצית הוא, דאמעיט מוראיתם אותו״. לפיכך, בכל לילות השנה אין מתעטפים בטלית בתפילת ערבית, ובוודאי אין מברכים עליה.

מנהג יום הכיפורים

ובכל זאת, בליל יום הכיפורים נוהגים כל הקהילות להתעטף בטלית לתפילת כל נדרי וערבית. המשנה ברורה (סימן תריט, ס״ק ד) כותב: ״יתעטף בטלית מבעוד יום כדי לברך, משום דבלילה אין מברכין אפילו על כסות המיוחד ליום״. כלומר, מקדימים להתעטף בעוד יום, מברכים ״להתעטף בציצית״, ונשארים עטופים כל התפילה.

הטעם

יום הכיפורים דומה ליום אחד ארוך של תפילה ותשובה, שבו ישראל דומים למלאכים – לובשים לבן, אינם אוכלים ואינם שותים. הטלית מוסיפה לאווירת הקדושה והיראה, ומזכירה את הפסוק ״וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה׳״ – זיכרון המצוות ביום שבו מבקשים כפרה על מה שלא קיימנו. גם החזן והציבור שאומרים ״כל נדרי״ עטופים, כבית דין שמתיר נדרים.

מי שאיחר

מי שהגיע לבית הכנסת אחרי השקיעה – מתעטף בטלית בלי ברכה. בבוקר, כשמתעטף מחדש (או אם פשט אותה בלילה), מברך כרגיל. מי שלא פשט את הטלית כל הלילה – ראו ברכה על ציצית שלבשתי כל הלילה.

רווקים

בקהילות אשכנז שבהן רווקים אינם לובשים טלית גדולה – יש שנוהגים בכל זאת להתעטף בליל יום כיפור, ויש שלא. כל אחד ינהג כמנהג קהילתו.