האם קוברים עם טלית?

הדין

השולחן ערוך (יו״ד שנא, ב) פוסק: ״אין קוברין את המת אלא בטלית שיש בו ציצית״. הרמ״א מוסיף: ״ויש אומרים דאין צריך ציצית, ונהגו לקברו בציצית, אך שפוסלין תחילה הציצית או כורכין אחד מן הכנפות״.

למה פוסלים

המת פטור מן המצוות – ״במתים חפשי״. אם יקברו אותו בטלית כשרה, נראה כאילו לועגים לו, שהוא לובש מצווה שאינו יכול לקיים – ״לועג לרש״. מצד שני, קבורה בטלית מבטאת שהוא היה מקיים מצוות בחייו. לכן הפשרה: קוברים בטלית, אבל פוסלים אותה – חותכים חוט אחד או מכניסים כנף אחת לתוך התכריכים.

איזו טלית

נוהגים לקבור את הנפטר בטלית שהתפלל בה בחייו. בקהילות ספרד ובקהילות אשכנז יש מנהגים שונים בפרטים, והחברה קדישא מכירה אותם. מי שלא היה לו טלית – מביאים טלית אחרת.

טליתות נוספות

טליתות נוספות של הנפטר, ותפילין שלו – מותר לבני המשפחה להשתמש בהן. רבים רואים בכך כבוד לנפטר ומקור לזכות עבורו. מותר להתיר את הציציות מטלית של מת ולהעבירן לטלית אחרת, כמבואר בשולחן ערוך או״ח טו, א.

אישה

נשים נקברות בתכריכים בלי טלית, כי לא לבשו ציצית בחייהן.

מתי מחליטים

את הטלית שבה ייקבר הנפטר נוהגים להכין מראש, ובני המשפחה מוסרים אותה לחברה קדישא. מי שרוצה שייקבר בטלית מסוימת – יכול לבקש זאת מבני משפחתו בחייו, ורבים כותבים זאת בצוואה.