האם מותר להתפלל עם טלית של אחר בלי רשות?

הדין

השולחן ערוך (או״ח יד, ד) פוסק: ״מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה, ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת״. הרמ״א מוסיף: ״והוא הדין בתפילין, אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו בלא דעתו, דחיישינן שמא יקרע אותם בלמודו״.

הטעם

הטעם שכתבו הפוסקים: ״ניחא ליה לאינש למיעבד מצוה בממוניה״ – אדם שמח שמצווה נעשית בחפץ שלו, ובלבד שלא ייגרם לו נזק. הטלית אינה נפגעת מלבישה קצרה, ולכן ״מן הסתם״ בעליה מסכים. ספרים, לעומת זאת, עלולים להיקרע בשימוש, ולכן צריך רשות מפורשת.

מתי אין להשתמש

ההיתר הוא לשימוש מזדמן, ולא קבוע: מי שלוקח טלית של אחר כל יום – כבר צריך לבקש רשות. גם כשידוע שהבעלים מקפיד – אסור. אם הטלית אצל הבעלים, והוא נמצא שם – כדאי לשאול אותו. ויש לזכור להחזיר אותה למקומה, מקופלת כפי שהייתה.

ברכה

מי שמתעטף בטלית של אחר, ברשות מפורשת או מסתמא, מברך עליה כרגיל – כי שאולה כשלו. בטלית של בית הכנסת, שעומדת לשימוש הציבור, ודאי מותר ומברכים.

תפילין

גם תפילין של אחר מותר להניח באותו אופן, אבל יש להיזהר במיוחד: תפילין רגישות יותר, וכדאי לבקש רשות כשאפשר, ולהחזיר אותן כמו שהיו – מגולגלות ובתיק.

בבית הכנסת

בבתי כנסת רבים יש טליתות לאורחים, ומותר להשתמש בהן ולברך.

כבוד הטלית

משתמשים בטלית בכבוד ומחזירים אותה.