תחנון – באילו ימים לא אומרים?

מה זה תחנון

תחנון הוא חלק התפילה שאחרי שמונה עשרה, שבו מבקשים סליחה ורחמים מתוך הכנעה. במנהג אשכנז ובמנהג החסידים נוהגים "נפילת אפיים" – להניח את הראש על הזרוע. בעדות המזרח אומרים וידוי וי״ג מידות, ואחר כך מזמור כ״ה מתהילים בלי להניח את הראש. בשני ובחמישי התחנון ארוך יותר, עם "והוא רחום".

מאחר שהתחנון הוא תפילה של צער ובקשה, לא אומרים אותו בימים שיש בהם שמחה או מועד.

ימים בשנה שבהם לא אומרים תחנון

מצבים שבהם לא אומרים

• כשיש במניין חתן בשבעת ימי המשתה שאחרי חתונתו.
• ביום ברית מילה, כשהאב, הסנדק או המוהל מתפללים במניין. בפדיון הבן – יש נוהגים.
• בבית האבל בימי השבעה – ראו תפילה בבית האבל.
• בערבית אין תחנון כלל.
• במנחה של ערב שבת וערב חג, ובמנחה שלפני רוב הימים שבהם לא אומרים תחנון.

למה המנהגים שונים

בחלק מהימים – כמו פסח שני, יום העצמאות ויום ירושלים, וסוף חודש תשרי – אין מנהג אחד לכל הקהילות. כל קהילה הולכת לפי מנהגה, ומי שמתפלל בבית כנסת מסוים נוהג כמו הציבור שם. כשאתם לא בטוחים – אפשר לשאול את הגבאי או את רב בית הכנסת.

טעויות נפוצות

• לחשוב שמי שמתפלל לבד בבית אומר תחנון בימים שאין אומרים – הימים שבלוח חלים גם על יחיד.
• לשכוח שבמנחה שלפני יום כזה בדרך כלל כבר לא אומרים.
• להניח ראש על הזרוע במקום שאין בו ספר תורה – יש נוהגים שבלי ספר תורה אומרים בלי נפילת אפיים.
• לחשוב שבכל הקהילות הדין אחד בימים שיש בהם מנהגים שונים.