מה זה בורר בשבת ואיך נזהרים בו?

מה המלאכה

בורר היא אחת מל״ט מלאכות שבת, שהייתה במשכן בהפרדת הפסולת מן הסממנים. הרמב״ם (שבת ח, יא) מונה אותה עם זורה ומרקד, ״שכולן מפרישין אוכל מפסולת״. ההלכה רחבה מן המשמעות הפשוטה: היא חלה גם על הפרדה בין שני מיני אוכל, כמו הוצאת זיתים מתוך סלט או הפרדת סוגי פירות.

שלושה תנאים

השולחן ערוך (או״ח שיט, א–ד) מתיר בירור כשהוא נעשה בדרך של אכילה ולא בדרך של מלאכה:

אוכל מתוך פסולת – נוטלים את מה שרוצים, ומשאירים את מה שלא רוצים. הבורר פסולת מתוך אוכל – חייב, אפילו בידו ולאלתר (שיט, ד). כשיש שני מיני אוכל, המין שרוצים לאכול עכשיו הוא ״האוכל״.

ביד – ולא בכלי המיוחד לבירור, כמו מסננת, נפה או קולפן. בורר בנפה ובכברה חייב (שיט, א). מזלג או כף שנוטלים בהם מותרים, כי הם המשך היד.

לאלתר – לאכילה בסמוך. הרמ״א שם מבאר שכל מה שבורר לצורך אותה סעודה נקרא ״לאלתר״. הבורר כדי להניח לאחר זמן, אפילו לאותו יום, ״נעשה כבורר לאוצר״ (שיט, ב).

דוגמאות נפוצות

להוציא עצמות מדג – בדרך כלל נוטלים את הבשר מן העצמות, ולא להפך. לסנן תה מעלים, להוציא שקית תה או לשפוך מים מקופסת שימורים – יש בהם פרטים, והנכון ללמוד אותם מראש. לבחור בגדים מערימה – נחלקו הפוסקים אם יש בורר בכלים, ולכן רבים נוהגים לבחור רק את מה שצריך עכשיו.

מקרים נוספים: עצמות דג והכנת סלט. ההסבר הכללי – בל״ט מלאכות שבת, והקיצור בסימן פ.