האם מותר להוציא עצמות מדג בשבת?

מלאכת בורר

בורר היא אחת מל״ט המלאכות: הפרדת דבר שאינו רצוי (״פסולת״) מתוך דבר רצוי (״אוכל״). הגמרא (שבת עד ע״א) והשולחן ערוך (או״ח שיט) מעמידים שלושה תנאים לברירה מותרת: בורר אוכל מתוך פסולת ולא פסולת מתוך אוכל; בורר ביד ולא בכלי המיועד לברירה; ובורר לאכול מיד ולא לאחר זמן.

דג עם עצמות

דג עם עצמות הוא ״תערובת״ של אוכל ופסולת. לפי הכללים, הדרך הפשוטה היא לקחת את בשר הדג מתוך העצמות – ביד או במזלג שבו אוכלים – ולאכול מיד. הוצאת העצמות מתוך הבשר היא בירור פסולת מתוך אוכל, ולכן רבים מן הפוסקים כתבו להימנע ממנה.

יש מן האחרונים שכתבו שכאשר האדם אוכל ותוך כדי אכילה מוציא מפיו או מן החתיכה שבידו עצם – זו דרך אכילה ואין בה בורר. מכל מקום, מי שמכין צלחת לילד ומוציא את העצמות מראש, טוב שיפריד את הבשר מן העצמות ולא את העצמות מן הבשר, ויעשה זאת סמוך לסעודה.

״לאכול מיד״ – מה זה

״מיד״ אין פירושו רגע אחד; מותר לברור לסעודה הקרובה, סמוך לה. ברירה לסעודה שלאחר מכן – אסורה. הקיצור (פ) מסכם את דיני בורר בפירוט, ושם מובאים עוד מקרים מעשיים כמו קילוף פירות והוצאת גרעינים.

עצה מעשית

לסעודות שבת נוח להכין מראש דג פילה בלי עצמות, או להסיר את העצמות ביום שישי. כך נמנעים מן השאלה, וגם הילדים אוכלים בלי חשש.