שכחתי להדליק נרות שבת – מה עושים עכשיו?

לפני השקיעה: עדיין אפשר

השעה שמופיעה בלוח כ״הדלקת נרות״ היא מנהג – תוספת של דקות לפני השקיעה. מי שעבר את השעה הזאת אבל השמש עוד לא שקעה, ועדיין לא קיבל עליו את השבת, יכול להדליק ולברך. לכן כדאי לבדוק מיד את שעת השקיעה בעיר, ולא להסתמך רק על שעת ההדלקה.

אם בני הבית כבר קיבלו שבת – למשל שהבעל כבר התפלל ערבית של שבת או אמר ״בואי כלה״ – הוא עצמו כבר אינו מדליק, אבל האישה שעדיין לא קיבלה שבת יכולה להדליק. ומי שקיבלה כבר שבת, למשל שהלכה לבית הכנסת ושמעה ״בואי כלה״ עם הציבור – לא מדליקה. בכל ספק בזמן הזה, עדיף לא להדליק ולשאול.

אחרי השקיעה: כבר לא מדליקים

משעת השקיעה אסור להדליק אש, וגם לא ״כדי לקיים את המצווה״. יש בפוסקים דיונים על פתרונות מסוימים בזמן בין השמשות, אבל הם מורכבים ולא מתאימים להכרעה עצמית – בשאלה כזו יש לשאול רב בזמן אמת, אם אפשר.

אין סיבה לדאגה גדולה: מטרת הנר היא שיהיה אור בבית בזמן הסעודה, וכשיש תאורה חשמלית דולקת – יש אור. אוכלים, מקדשים ושמחים בשבת כרגיל.

המנהג להוסיף נר

בשולחן ערוך ובנושאי כליו (אורח חיים, סימן רס״ג) מובא מנהג שאישה ששכחה פעם אחת להדליק נרות שבת מוסיפה מאז נר אחד בכל שבת, כדי שתזכור להיזהר. המנהג נועד לזיכרון ולתיקון, לא לעונש.

הפוסקים מסבירים שהמנהג הוא דווקא כששכחה מתוך היסח דעת. מי שנמנעה מסיבה שלא בשליטתה – למשל לידה, אשפוז, תקלה בדרך או מצב בריאות – אינה צריכה להוסיף. גם אישה שהייתה בבית אחר שבו הדליקו נרות, או שבעלה הדליק בשבילה, בדרך כלל אינה בכלל זה. יש הבדלים בפרטים, וכדאי לשאול רב לפני שמקבלים על עצמה מנהג לכל החיים.

מה עושים ברגע שנזכרים

1. בודקים מיד את שעת השקיעה בעיר.
2. לפני השקיעה ובלי קבלת שבת – מדליקים ומברכים (לפי המנהג: מדליקים ואחר כך מברכים, או להפך).
3. אחרי השקיעה – לא מדליקים. משאירים את האור החשמלי דולק, אם הוא כבר דולק.
4. אחרי השבת – אם השכחה הייתה מתוך היסח דעת, שואלים רב לגבי מנהג הוספת נר.
5. לשבת הבאה – מכוונים תזכורת לפני שעת ההדלקה, ומכינים את הנרות כבר בבוקר.

טעויות נפוצות

• להדליק אחרי השקיעה מתוך תחושה שחייבים לקיים את המצווה בכל מחיר.
• לחשוב שמי שעברה את שעת ההדלקה שבלוח כבר לא יכולה להדליק, גם כשהשמש עוד לא שקעה.
• לקבל על עצמה הוספת נר גם כשלא הדליקה מסיבה שלא הייתה בשליטתה.
• להדליק נר נוסף ״כפיצוי״ ביום שבת עצמו.