דלג לתוכן הראשי
כוונות

שאלות ותשובות · ספר תורה וקריאת התורה · ספרי קודש

ממתין לבדיקה רבניתעודכן:

האם קובץ PDF של ספר קודש צריך גניזה?

לא. רוב פוסקי זמננו כתבו שאותיות על מסך אינן ״כתב״ – הן אור שמופיע ונעלם – ולכן מותר למחוק קובץ, אפליקציה או הודעה שיש בהם שם ה׳ או דברי תורה. אבל דף מודפס מהקובץ – נעשה כתב לכל דבר, וצריך גניזה כדין.

שאלות דומות שנשאלות: ספר דיגיטלי · מחיקת קובץ עם שם ה׳ · שם ה׳ על מסך · האם מותר למחוק אפליקציית תהילים? · שם ה׳ במחשב

איסור מחיקת השם

השולחן ערוך (יו״ד רעו, ט) פוסק: ״אסור למחוק אפילו אות אחת משבעה שמות שאינם נמחקים״. האיסור חל על כתב ממשי – דיו על קלף או נייר, דפוס, חריטה. כתבי קודש שבלו נגנזים, ואין זורקים אותם לאשפה.

מסך אינו כתב

על מסך מחשב או טלפון, האותיות נוצרות מפיקסלים מוארים, שמתחלפים עשרות פעמים בשנייה. אין כאן חומר שנשאר, אלא תצוגה זמנית. לכן פוסקים רבים, ובהם הגרש״ז אויערבך והרב אלישיב, כתבו שאין בהן קדושת כתב, ומותר לגלול, לסגור ולמחוק. גם הקובץ עצמו – אותות מגנטיים או חשמליים – אינו כתב.

הידור וכבוד

אף שמותר, ראוי לנהוג כבוד בתצוגה של שם ה׳: לא להשאיר דברי תורה על המסך בבית הכיסא, ולא להציג אותם בתוך תוכן לא ראוי. יש שנמנעים לכתוב את השם המלא בהודעות, וכותבים ״ה׳״ – גם משום שמישהו עלול להדפיס.

הדפסה

ברגע שמדפיסים דף עם שם ה׳ או דברי תורה – הוא נעשה כתב לכל דבר. דפי לימוד, עלוני שבת ותדפיסים – שמים בגניזה, או לכל הפחות עוטפים בשקית לפני השלכה, לפי הוראת רב.

מקורות – המקור בפנים

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

המשך לקרוא

השאלה הבאה · ספר תורה וקריאת התורה

מה זה טעמי המקרא – למה קוראים בניגון?

טעמי המקרא הם סימנים מעל ומתחת לאותיות שקובעים שלושה דברים: הניגון שבו קוראים, מקום ההטעמה במילה, והחלוקה התחבירית של הפסוק – איפה עוצרים ואיפה ממשיכים. הקריאה בתורה בציבור נעשית בניגון הטעמים, וחז״ל אמרו ״כל הקורא בלא נעימה... עליו הכתוב אומר: וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים״.

לקריאה

שאלות נוספות בנושא ספרי קודש ←·כל השאלות בספר תורה וקריאת התורה ←·כל הנושאים