האם מותר לקנות אות בספר תורה?

המצווה

השולחן ערוך (יו״ד רע, א) פוסק: ״מצות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה, ואפילו הניחו לו אבותיו ספר תורה – מצוה לכתוב משלו״. ובסעיף ב: ״והאידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן״ – ללמוד בהם.

שותפות

כתיבת ספר תורה עולה סכום גדול. לכן בקהילות רבות כותבים ספר בשותפות, וכל אחד ״קונה״ אות, מילה או פרשה. הפוסקים דנו אם השותף מקיים את המצווה: יש שכתבו שכל שותף בספר מקיים מצוות כתיבה, ויש שכתבו שזו השתתפות במצווה של הציבור. בכל מקרה – יש בזה מצווה של החזקת תורה וכבוד לספר.

אות לילד

מנהג נפוץ הוא לקנות אות בספר תורה לכל ילד בעם ישראל – ״ספר תורה של ילדי ישראל״. יש בזה חינוך ושייכות, וחיבור של הילד לתורה מגיל צעיר.

הכנסת ספר תורה

כשהספר נגמר – עורכים הכנסת ספר תורה בשמחה גדולה, עם חופה, שירה וריקודים. מי שקנה אות – משתתף בכתיבת האותיות האחרונות יחד עם הסופר, או מכובד בכיבוד אחר.