מה עושים עם ספר תורה שנפסל?

לתקן או לגנוז

השולחן ערוך (יו״ד רעט, א) פוסק: ״ספר תורה שאינו מוגה – אסור להשהותו יותר משלשים יום, אלא יתקן או יגנוז״. ספר תורה פסול אינו נשאר בארון כמו שהוא: או שמביאים סופר שיתקן אותו, או שגונזים אותו.

מתי מתקנים

בסעיף ד מבואר: ספר תורה שיש בו שלוש טעויות בכל דף – יתקן, ואם היו ארבע – יגנז. רוב הפסולים הנפוצים כיום – אות שנמחקה, דיו שנסדק, אותיות שנגעו זו בזו, תפר שנקרע – ניתנים לתיקון בידי סופר. לפעמים מחליפים יריעה שלמה.

בינתיים

ספר שנמצאו בו שלוש טעויות – ״אסור לקרות בו עד שיגיהנו, כי הוא מוחזק במוטעה״ (סעיף ג). מקובל לסמן ספר כזה, למשל בחגורה או בפתק ״פסול״, כדי שלא יוציאו אותו לקריאה בטעות. אם נמצאה טעות באמצע הקריאה – מוציאים ספר אחר, כמבואר בסעיף ב.

גניזה

ספר שלא ניתן לתקן – ״ספר תורה שבלה או נפסל נותנין אותו בכלי חרס וקוברין אותו אצל תלמיד חכם, וזו היא גניזתו״ (יו״ד רפב, י). המקור בגמרא (מגילה כו ע״ב), שלמדה זאת מן הפסוק בירמיהו ״ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים״. בפועל, חברות קדישא ובתי עלמין מסדרים קבורה כזו, ולעיתים מלווים אותה במעמד של כבוד.

לפני שמחליטים

ההכרעה אם ספר ניתן לתיקון, וכמה זה יעלה, היא של סופר סת״ם מומחה. גם ספר ישן מאוד שאינו כשר לקריאה – יש שמשאירים אותו בארון הקודש לכבוד, כשהוא מסומן כפסול, ויש לשאול רב הקהילה.