שאלות ותשובות · מצוות התלויות בארץ
ערלה וכלאיים – שאלות ותשובות
12 שאלות בנושא ערלה וכלאיים, מתוך שאלות ותשובות במצוות התלויות בארץ.
- כמה שנים עץ נחשב ערלה?
שלוש שנים מנטיעת העץ, ופירותיו אסורים באכילה ובהנאה. השנים אינן נספרות מיום ליום, אלא לפי ראש השנה: עץ שנשתל לפני ט״ז באב – נחשבת לו שנה בראש השנה. בשנה הרביעית הפירות הם ״נטע רבעי״, ופודים אותם. הדין חל גם בחו״ל ובעציץ.
- שתלתי עץ בגינה – מתי אפשר לאכול ממנו?
סופרים שלוש שנים מהנטיעה לפי ראש השנה (עם כלל ט״ז באב), ובשנה הרביעית פודים את הפירות כנטע רבעי – ורק מהשנה החמישית אוכלים בלי פדיון. שתיל שנקנה במשתלה בעציץ נקוב – לרוב הפוסקים סופרים מזמן שנשתל בעציץ במשתלה; בעציץ שאינו נקוב – יש בזה שאלה, ומבררים.
- מה זה שעטנז?
שעטנז הוא בגד שיש בו צמר כבשים ופשתן יחד, והתורה אוסרת ללבוש אותו – ״לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו״. האיסור חל גם על חוט אחד של פשתן בבגד צמר. בגדים מצמר – כמו חליפות ומעילים – נוהגים לבדוק במעבדת שעטנז, כי לעיתים יש פשתן בבטנה או בתפרים.
- איך בודקים שעטנז בבגד?
שעטנז הוא צמר כבשים ופשתן יחד. בגד שיש חשש שיש בו את שניהם – בעיקר חליפות, מעילים וסוודרים של צמר – מביאים למעבדת שעטנז, שבודקת בדגימות מכל חלקי הבגד, כולל בטנה, ריפוד וחוטי תפירה. אין לסמוך על התווית בלבד, כי חוטים ותוספות לא תמיד מופיעים בה.
- האם מותר להרכיב לימון על תפוז?
אסור. הרכבת ענף של מין אחד על עץ ממין אחר היא ״כלאי אילן״, האסורה מן התורה בכל מקום – בארץ ובחו״ל. לימון ותפוז הם שני מינים, ולכן אסור להרכיב אחד על השני, וגם לא לבקש מגוי שירכיב. הפרי שגדל על עץ מורכב מותר באכילה, ומותר ליטול ממנו ענף ולשתול במקום אחר.
- האם עץ שהועבר ממקום למקום מתחיל ערלה מחדש?
תלוי. עץ שנעקר כולו ונשתל במקום אחר – מתחיל ספירת ערלה מחדש. אבל אם הועבר עם גוש העפר שסביב שורשיו, והוא יכול לחיות בעפר הזה בלבד, או שנשאר מחובר בשורש כלשהו – הוא כנטוע במקומו ואינו מתחיל ערלה מחדש. במקרה ספק – שואלים.
- מה זה כלאי הכרם?
כלאי הכרם הוא איסור לזרוע תבואה או ירקות ליד גפנים. הירקות והענבים שגדלו כך נאסרים בהנאה. בארץ ישראל צריך להרחיק את הזרעים מן הגפן לפי שיעורים קבועים. בחו״ל האיסור קל יותר, ומותר לזרוע בצד הגפנים. שאר אילנות ופרחים מותרים ליד הגפן.
- האם מותר לגדל ירקות שונים באותה ערוגה?
בארץ ישראל אסור לזרוע שני מיני ירקות או זרעים מעורבים יחד – ״שדך לא תזרע כלאים״. מותר לגדל כמה מינים בגינה אחת, בתנאי שכל מין בשורה או בערוגה נפרדת, עם הרחקה וסימן היכר ביניהם. בחו״ל מותר לזרוע כלאי זרעים. לפי ההלכה.
- מה זה כלאי בהמה – פרד?
כלאי בהמה הוא איסור תורה להרביע שני מינים זה על זה, וגם לעבוד בשני מינים יחד – כמו שור וחמור. הפרד הוא תוצאה של הרבעת סוס וחמור. אסור להרביע כך, אבל מותר לרכוב על פרד ולהשתמש בו, ובלבד שלא יחבר אותו למין אחר.
- האם מותר לאכול פירות ערלה מחו״ל?
ערלה נוהגת גם בחו״ל – מהלכה למשה מסיני – ולכן עץ שנטע יהודי או גוי בחו״ל אסור בשלוש שנותיו הראשונות. אבל ספק ערלה בחו״ל מותר: פירות שקונים בשוק בחו״ל מותרים, גם אם ייתכן שחלקם מעצים צעירים, כל עוד לא ידוע בוודאות שנקטפו מעץ ערלה.
- האם ערלה חלה על עץ בעציץ?
כן. השולחן ערוך פוסק שהנוטע בבית, על גג שמילאו עפר, בספינה או בעציץ – ״אף על פי שאינו נקוב – חייב״ בערלה. לכן גם עץ לימון או עץ פרי שגדל בעציץ במרפסת – פירותיו אסורים בשלוש השנים הראשונות. לגמרי. בשום מקום.
- האם מותר ללבוש סוודר צמר על חולצת פשתן?
מותר. איסור שעטנז הוא רק כשהצמר והפשתן מחוברים יחד בבגד אחד – בתפירה, באריגה או בקשירה. שני בגדים נפרדים, אחד מצמר ואחד מפשתן, שלובשים אותם זה על גבי זה – אין בהם שעטנז. צריך רק לוודא שבתוך כל בגד בנפרד אין חוטים של המין השני.