מה זה שעטנז?

האיסור

״לא תלבש שעטנז, צמר ופשתים יחדו״ (דברים כב, יא). השולחן ערוך (יו״ד רצח, א) פוסק: ״אין אסור משום כלאים אלא צמר רחלים ואילים עם פשתן״ – צמר של כבשים בלבד, ולא צמר גמלים, ארנבים או עזים, ולא כותנה או משי עם צמר (חוץ מגזרות מסוימות משום מראית העין).

מה נחשב חיבור

הקיצור (קעו, א) כותב: ״צמר רחלים ואילים עם פשתן אסור משום כלאים, בין שתפר בגד צמר עם בגד פשתן אפילו בחוטי משי… בין שתפר בגד צמר בחוטי פשתן או בהפוך, בין שקשר חוטי פשתן עם חוטי צמר״. כלומר, גם תפר אחד, גם תווית, וגם חוט פשתן בכפתור – אוסרים.

איפה הוא מצוי

בימינו פשתן נמצא לפעמים בחליפות צמר – בבטנה הפנימית של הצווארון, בחיזוקים, בכיסים או בתפרים. גם בגדים שכתוב עליהם ״100% צמר״ – לא תמיד מדויקים, כי התוויות אינן כוללות חלקים פנימיים. לכן נוהגים להביא חליפות, מעילים, סוודרים וכל בגד שיש בו צמר למעבדת שעטנז, שבודקת במיקרוסקופ ומסירה את החלקים הבעייתיים.

מה אין צורך לבדוק

בגדים מכותנה, מסינטטי או ממשי בלבד – בדרך כלל אינם צריכים בדיקה. בגדים עם צמר בלבד שנקנו מיצרן מוכר ובאישור – יש שסומכים. מגבות, שטיחים ושמיכות – יש בהם דינים נפרדים (״הצעה״).

הרעיון

שעטנז הוא ״חוק״ – מצווה שאין לה טעם מפורש. מי שמקפיד עליו – מקיים את הציווי מתוך קבלת עול.