האם ערלה חלה על עץ בעציץ?

הדין

השולחן ערוך (יו״ד רצד, כו) פוסק: ״הנוטע ברשות הרבים, והגזלן שנטע, והעובד כוכבים שנטע... והנוטע בבית ועל גג שמילאו עפר ונטע בו, והנוטע בספינה או בעציץ, אף על פי שאינו נקוב – חייב״. כלומר, בניגוד למצוות אחרות התלויות בארץ, ערלה חלה גם על עץ שאינו מחובר ישירות לקרקע.

הטעם

ערלה תלויה בעץ עצמו ובגילו, ולא רק בקרקע. גם עץ בעציץ גדל ומוציא פירות, ונחשב ״עץ מאכל״ לעניין זה. לכן מי שמגדל במרפסת עץ לימון, תאנה או רימון – סופר לו שלוש שנים מיום הנטיעה, ואינו אוכל מפירותיו עד שיעבור הזמן.

חישוב השנים

שלוש השנים נמנות לפי ״שנות העולם״ – מראש השנה, ובתוספת ט״ו בשבט לפירות. ראו כמה שנים עץ נחשב ערלה?. מי שקנה עץ בעציץ ממשתלה – ישאל מתי נשתל, כי הספירה מתחילה מאז.

העברה מעציץ לאדמה

עץ שעבר מעציץ לאדמה עם כל הגוש – בדרך כלל אינו מתחיל ספירה חדשה. ראו עץ שהועבר ממקום למקום.

מה מותר

העלים, הענפים והפרחים – מותרים, כמבואר בסעיף ב (רצד, ב), שהעלים והלולבים מותרים משום ערלה. האיסור הוא רק על הפרי ועל קליפתו.

עציץ בחו״ל

גם בחו״ל ערלה נוהגת, ולכן גם עץ פרי בעציץ בחו״ל אסור בשנות ערלה, כמבואר בסימן.

לשאול

מי שמסופק מתי נשתל העץ – ישאל רב, כי ספק ערלה בארץ ישראל אסור.