שאלות ותשובות · מצוות התלויות בארץ

תרומות ומעשרות – שאלות ותשובות

5 שאלות בנושא תרומות ומעשרות, מתוך שאלות ותשובות במצוות התלויות בארץ.

• איך מפרישים תרומות ומעשרות מפירות שקניתי בשוק?

  פירות וירקות מארץ ישראל שנקנו בלי השגחה שמעידה שהופרשו מהם תרומות ומעשרות – מפרישים בבית, כספק טבל או דמאי. לוקחים מעט יותר מאחוז מכל סוג, אומרים את נוסח ההפרשה (בלי ברכה בספק), מחללים מעשר שני על מטבע, ועוטפים את התרומה וזורקים.

• מה הנוסח של הפרשת תרומות ומעשרות?

  בנוסח המקובל אומרים: ״מה שיש כאן יותר מאחד ממאה – הרי הוא תרומה גדולה בצפון״, ואחר כך מגדירים את תרומת המעשר, המעשר הראשון, ומעשר שני או מעשר עני לפי השנה, ומחללים את המעשר השני על מטבע. הנוסח המלא מודפס בסידורים ובתעודות של בתי דין.

• שכחתי להפריש מעשרות ואכלתי – מה עושים?

  מה שנאכל – כבר אינו בר תיקון, ואין משלמים עליו לכהן או ללוי. מה שנשאר מאותם פירות – מפרישים ממנו מיד תרומות ומעשרות כרגיל, ורק אחר כך אוכלים. על מה שעבר בשוגג אין חיוב מיוחד, ונכון לקבל להבא לבדוק ולהפריש לפני האכילה.

• מה זה מטבע לחילול מעשר שני?

  מעשר שני צריך להיאכל בירושלים בטהרה, ובזמננו אי אפשר לקיים זאת. לכן ״מחללים״ – פודים – את קדושתו על מטבע: מעבירים את הקדושה מן הפירות אל המטבע, והפירות מותרים באכילה. משתמשים במטבע שמיוחד לכך, לרוב מטבע שמחזיק ״קופת מעשר שני״ של בית דין או מטבע פרטי שמוקצה לזה.

• מה זה פרי בוסר וחובת מעשרות?

  פרי שאינו ראוי לאכילה כשהוא קטן – כמו ענבי בוסר – אינו חייב במעשרות עד שיגיע ל״עונת המעשרות״, כלומר עד שיתחיל להבשיל ולהיות ראוי למאכל. אחר כך, גם אם קטפו אותו לפני שהבשיל לגמרי – הוא חייב. והחיוב הגמור חל רק אחרי שנגמרה מלאכת הפרי והוא נאסף לאכילה.