כמה שנים עץ נחשב ערלה?

האיסור

״ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים, לא יאכל״ (ויקרא יט, כג). השולחן ערוך (יו״ד רצד, א) פוסק: ״הנוטע עץ מאכל – מונה לו ג׳ שנים מעת נטיעתו, וכל הפירות שיהיו בו בתוך ג׳ שנים אסורין בהנאה לעולם״, כולל הקליפות והגרעינים.

איך סופרים

״ג׳ שנים הללו אינם נמנים מיום ליום, אלא הולכים בהם אחר שנות העולם, שהוא מתחיל מתשרי״ (יו״ד רצד, ד). אם נטע לפני ט״ז באב, ונשארו ארבעים וארבעה יום עד ראש השנה – בראש השנה עלתה לו שנה. אם נטע מט״ז באב והלאה – מתחילים למנות שלוש שנים שלמות מראש השנה הבא. ויש עוד פרט: פירות שחנטו בשנה הרביעית לפני ט״ו בשבט – עדיין דינם ערלה (רצד, ה).

נטע רבעי

״בשנה הרביעית נקראו הפירות נטע רבעי, וצריכין פדיון״ (קיצור קעג, ב). פודים אותם על מטבע כסף או על פירות של היתר, ואומרים ״בזה אני פודה פירות נטע רבעי אלו״. בארץ ישראל יש מברכים על הפדיון; בחו״ל – לא מברכים.

איפה

ערלה נוהגת ״בין של ישראל בין של גוי, ואפילו בעציץ שאינו נקוב״ (קיצור קעג, א), ובחו״ל – ״ספק ערלה בחוצה לארץ מותר״, כלומר בחו״ל מקילים בספק.

בפועל

מי ששותל עץ – רושם את תאריך הנטיעה. מי שעבר לבית עם עצים – מברר את גילם.