שתלתי עץ בגינה – מתי אפשר לאכול ממנו?

החשבון

לפי השולחן ערוך (יו״ד רצד, ד): אם נטעת לפני ט״ז באב – בראש השנה הקרוב עלתה שנה ראשונה, ואחר כך עוד שתי שנים. אם נטעת מט״ז באב והלאה – סופרים שלוש שנים שלמות מראש השנה הבא. לדוגמה: עץ שנשתל בחודש סיון – בראש השנה עלתה לו שנה, ואחרי שני ראשי שנה נוספים נגמרת הערלה. הפירות שחנטו אחרי ט״ו בשבט של השנה הרביעית – נטע רבעי.

שתיל ממשתלה

רוב השתילים במשתלות גדלים בעציצים נקובים או בשקיות, ולכן לרוב הפוסקים שנות הערלה נספרות מזמן שנשתלו במשתלה. כשמעבירים אותם לגינה עם גוש האדמה – אין מתחילים למנות מחדש. אם העץ נעקר עם האדמה ונשתל מחדש – לרוב אין מתחילים מחדש; אם נעקר בלי אדמה – יש בזה שאלה. משתלות רבות מסמנות את גיל השתיל, וכדאי לשאול.

עציץ שאינו נקוב

גם בעציץ שאינו נקוב יש ערלה (קיצור קעג, א). אבל יש פרטים לגבי מניין השנים כשמעבירים לקרקע, ושואלים רב.

השנה הרביעית

פירות נטע רבעי – פודים על מטבע (קיצור קעג, ב) ואחר כך אוכלים. מהשנה החמישית – הפירות מותרים בלי פדיון, אבל בארץ ישראל מפרישים מהם תרומות ומעשרות.

עצה

רושמים בגינה (או בטלפון) את תאריך השתילה של כל עץ, ואת מקורו. בארץ ישראל יש גם שאלות של כלאיים בגינה – שלא לשתול ירקות וגפנים יחד, ושלא להרכיב עצים.