מה זה גרמא בנזיקין?

מזיק ישיר ועקיף

התורה מחייבת אדם שהזיק בגופו או בממונו. אבל לא כל נזק שנגרם בעקבות מעשה של אדם נחשב ״מזיק״. חז״ל הבחינו בין מעשה ישיר לבין גרימה עקיפה – ״גרמא״ – שבה מעשה האדם רק אפשר לנזק לקרות.

דינא דגרמי

השולחן ערוך (חו״מ שפו, א) פוסק: ״קיימא לן כרבי מאיר דדאין דינא דגרמי״, ולכן ״הדוחף מטבע של חבירו עד שירד לים – חייב״, וכן השורף שטר חוב של חבירו – חייב לשלם את החוב (שפו, ב). במקרים אלו הנזק אמנם לא נעשה בגוף החפץ, אבל הוא בא ודאי ומיד בעקבות המעשה.

גרמא – פטור

לעומת זאת, כשהנזק רחוק יותר או תלוי בגורם נוסף – זהו ״גרמא בנזיקין״, ובית הדין אינו מחייב תשלום. דוגמה בשולחן ערוך (שפו, ג): מי שזרק כלי מהגג ותחתיו היו כרים, ואחר סילק אותם והכלי נשבר. השולחן ערוך מחייב את המסלק, והרמ״א מביא ״ויש אומרים דזה מקרי גרמא בנזיקין ופטור״. ההבחנה המדויקת בין גרמי לגרמא שנויה במחלוקת ראשונים.

פטור אינו היתר

גם כשבית הדין פוטר – אסור לגרום נזק לחבר, וחז״ל אמרו על גרמא ״פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים״. מי שגרם נזק בעקיפין – ראוי שיפצה את הניזק כדי לצאת ידי שמים.

היום

שאלות רבות בימינו – פרסום מידע שגרם הפסד, תקלה שגרמה לעיכוב, נזק דיגיטלי – נידונות בגדר גרמא או גרמי. מי שמעורב בשאלה כזו – יפנה לדין תורה. ראו גם גרמא בשבת – מושג אחר, באותו שם, בהלכות שבת.