שברתי חפץ של חבר – חייב לשלם?

הכלל

המשנה (בבא קמא כו, א) קובעת: ״אדם מועד לעולם – בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן… ושיבר את הכלים – משלם נזק שלם״. השולחן ערוך (חו״מ שעח, א) פוסק: ״אסור להזיק ממון חבירו, ואם הזיקו – אף על פי שאינו נהנה, חייב לשלם נזק שלם, בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס״, ומביא דוגמאות: נפל מהגג ושבר כלי, נתקל ונפל על הכלי.

מתי פטור

הרמ״א מסייג: הפטור הוא באונס גמור – כשלא הייתה לו שום אפשרות להימנע. גם כשבעל החפץ הניח אותו במקום שאין דרך להניח בו (למשל באמצע הדרך בחושך), יש מקרים של פטור. ואם בעל החפץ אמר מראש ״אם יישבר – לא נורא״, זו מחילה.

חפץ מושאל או בשמירה

אם קיבלת את החפץ כשאלה – אתה שואל, וחייב גם באונסים, חוץ מ״מתה מחמת מלאכה״ – כשנשבר מהשימוש הרגיל שלשמו הושאל. אם קיבלת לשמירה בלי תשלום – אתה שומר חינם, וחייב רק בפשיעה. אלה דינים מפורטים, ובמקרה של ויכוח – פונים לרב או לדין תורה.

כמה משלמים

משלמים את ההפרש בין שווי החפץ לפני הנזק לבין שוויו אחריו, כלומר שווי של חפץ משומש באותו מצב – לא בהכרח חפץ חדש. אם אפשר לתקן – משלמים את התיקון. בפועל רוב האנשים מסתדרים ביניהם בנדיבות, וזו הדרך הטובה.

מעבר לכסף

גם אחרי התשלום – מבקשים סליחה על הצער, שהרי ״עברות שבין אדם לחברו אינו נמחל לו… עד שיתן לחברו מה שהוא חייב לו וירצהו״.