האם מותר לעבור ברמזור אדום כשאין מכוניות?

שמירת הנפש

השולחן ערוך (חו״מ תכז, ח) כותב: ״כל מכשול שיש בו סכנת נפשות – מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה, שנאמר ׳השמר לך ושמור נפשך׳״. ובהמשך (תכז, י): ״כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם, ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך... מכין אותו מכת מרדות, והנזהר מהם – עליו תבוא ברכת טוב״. חציית רמזור אדום, ברגל או ברכב, היא בדיוק סוג הסיכון שההלכה מזהירה ממנו.

״אין מכוניות״

הטענה ״אני רואה שאין מכוניות״ אינה מבטלת את הסכנה. רכב יכול להופיע מעיקול או מסמטה, נהג יכול לנסוע מהר מהצפוי, וקל להעריך מרחק לא נכון. הרמזור קיים בדיוק כדי שלא נסתמך על הערכות אישיות. במיוחד בלילה, בגשם או כשיש ילדים – הסכנה גדולה יותר.

דינא דמלכותא

מעבר לסכנה, חוקי התנועה הם תקנות ציבוריות שהמדינה קבעה לטובת כולם. ההלכה מכירה בכלל ״דינא דמלכותא דינא״ – חוק שהמלכות קובעת לכל הציבור, באופן שווה, מחייב (חו״מ שסט, ו-ח). רבים מהפוסקים בזמננו כתבו שתקנות כמו חוקי תנועה, שנועדו לסדר הציבורי ולבטיחות, מחייבות גם מצד זה. ראו דינא דמלכותא דינא.

דוגמה וחילול השם

ילד שרואה מבוגר עובר באדום לומד שמותר לו. ואדם שנראה יהודי שומר מצוות ועובר באדום מול עיני הציבור – עלול לגרום לחילול השם. לעומת זאת, הקפדה על החוק מקדשת שם שמים.

שאלה של סכנה מיידית

אם יש צורך לחצות באדום כדי להציל חיים – כמו להגיע לחולה במצב מסכן – זהו דין פיקוח נפש, וגם אז נוסעים בזהירות. אבל ״אני ממהר״ או ״אין אף אחד״ אינם סיבה.