השאלתי רכב וקרתה תאונה – מי אחראי?

הדין

השולחן ערוך (חו״מ שמ, א) פוסק: ״השואל מחבירו בהמה או מטלטלים, ונאנסו בידו – כגון שמתה או נשברה או נשבתה – חייב״. השואל הוא השומר המחמיר ביותר, ״שכל הנאה שלו״. והרמ״א מוסיף: דווקא כשהאונס בא מכוח השואל; אם בא מכוח המשאיל – פטור.

חריגים

״מתה מחמת מלאכה״ – אם הנזק נגרם מהשימוש הרגיל והסביר בחפץ שלשמו שאל, יש פוטרים. וכן ״בעליו עמו״ – אם המשאיל היה עמו בשעת השאלה – השואל פטור. ובתאונה שצד שלישי אשם בה – האחריות על המזיק, והשואל צריך לדאוג לתביעה.

ביטוח

בימינו, כשהרכב מבוטח, נהוג שהביטוח מכסה את הנזק, והשאלה היא מי משלם את ההשתתפות העצמית ואת העלייה בפרמיה. הדעה המקובלת: אלה על השואל, אלא אם כן הוסכם אחרת. כדאי לסכם מראש.

ראו שומרים, שברתי חפץ של חבר ושואל שלא מדעת.