האם לגוי יש נשמה?

צלם אלוקים

התורה מתארת את בריאת האדם – לא של יהודי, אלא של האדם: ״וייצר ה׳ אלוהים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים״ (בראשית ב, ז), ו״כי בצלם אלוהים עשה את האדם״ (בראשית ט, ו). המשנה (אבות ג, יד) אומרת: ״חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם״, ורק אחר כך: ״חביבין ישראל שנקראו בנים למקום״. כלומר, יש מעלה כללית לכל אדם, ויש מעלה מיוחדת לישראל – ואחת אינה מבטלת את השנייה.

עולם הבא

אם יש עולם הבא לגוי – ודאי יש לו נשמה. הרמב״ם (הלכות מלכים ח, יא) פוסק: ״כל המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן – הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא״. גם השכר והעונש, הדין והחשבון – חלים על כל אדם, שהרי בני נח נצטוו במצוות ונענשים עליהן.

מה עם ההבדלים

בספרי הקבלה והחסידות – למשל בספר התניא – מתוארת לישראל ״נפש אלוקית״ נוספת, שמקורה בקדושה מיוחדת. דברים אלה מדברים על מדרגות ושורשים רוחניים, לא על כך שלגוי ״אין נשמה״. ויש גם הבדל הלכתי: ישראל נצטוו בתרי״ג מצוות, ובני נח – בשבע. הבדל בתפקיד, לא בשאלה אם האדם הוא בעל נפש.

ולמעשה

ההלכה מחייבת יחס של כבוד לכל אדם: איסור גזל וגניבה חל גם כלפי גוי, ״דרכי שלום״ מחייבות לפרנס עניי גויים עם עניי ישראל ולבקר את חוליהם, ו״חביב אדם שנברא בצלם״ הוא יסוד ביחס לכל בריה. מי שנבהל מקריאה במקור מיסטי שנראה כאילו שולל צלם אלוקים מגויים – יחזור לפסוקים ולמשנה, ויבקש מרב שיסביר את ההקשר.