כמה כסף כותבים בכתובה?

עיקר הכתובה

חכמים תיקנו שלכל אישה תהיה כתובה, ״כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה״. השולחן ערוך (אה״ע סו, ו) קובע את שיעור עיקר הכתובה: לבתולה מאתיים זוז ולאלמנה מנה, בכסף צרוף, ומפרט את שוויו בכסף. כמה שווה סכום זה בימינו – יש בזה חשבונות שונים בפוסקים.

תוספת ונדוניה

על עיקר הכתובה מוסיפים ״תוספת כתובה״ – סכום שהחתן מתחייב מרצונו – ו״נדוניה״, שהם הנכסים שהכלה מביאה, וגם עליהם החתן מתחייב. בכתובות של היום שלושת הסכומים כתובים יחד, ולפעמים נכתב סכום כולל.

מה כותבים בפועל

ברבנויות בארץ ובקהילות רבות יש סכום מקובל, ויש רבנים שמעדיפים סכום סמלי ומקובל בקהילה. יש זוגות שבוחרים סכום משלהם. חשוב לדעת: הכתובה היא שטר חוב אמיתי, ובמקרה של גירושין או אלמנות בית הדין רשאי לגבות ממנה. לכן הפוסקים מזהירים שלא לכתוב סכום מופרז שאין כוונה או יכולת לעמוד בו. את הסכום כדאי לסכם מראש עם הרב המסדר.

הכתובה כהבטחה

מעבר לסכום, הכתובה כוללת את התחייבויות הבעל לאשתו: ״ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס״ – לעבוד, לכבד, לזון ולפרנס. אלה דברים שמחייבים כל יום ולא רק בשעת פירוד. לכן נוהגים לקרוא את הכתובה תחת החופה בקול, כדי שהחתן והקהל ישמעו מה הוא מקבל על עצמו. מי שיש לו שאלה על סכום שכבר נכתב – שואל רב, כי לא תמיד אפשר לשנותו.