מה עושים אם הכתובה נאבדה?

אסור לשהות בלי כתובה

השולחן ערוך (אה״ע סו, ג) פוסק: ״אם כתב לה כתובה ונאבדה… צריך לכתוב אחרת… שאסור לאדם לשהות עם אשתו שעה אחת בלא כתובה״. הכתובה היא תנאי לחיים המשותפים, ולכן החיוב אינו רק ״כדאי לחדש״, אלא דין ממש.

איך עושים

פונים לרב הקהילה או ללשכת הרבנות. הרב כותב כתובה חדשה, הבעל מתחייב בה שוב בקניין בפני עדים, והעדים חותמים. בנוסח מציינים שזו כתובה שנכתבת במקום הראשונה שאבדה (״דאירכסא״). הסכומים כתובים כמו בכתובה המקורית, וכשאין יודעים אותם – הרב יורה מה לכתוב. מי שיש לו צילום של הכתובה הישנה – יביא אותו, כי זה מקל על כתיבת הנוסח.

עד שכותבים

יש לעשות זאת בהקדם האפשרי. בינתיים כדאי לשאול רב כיצד לנהוג, כי יש דעות שמקילות בזמן קצר כשמשתדלים לכתוב מיד. גם אם הכתובה רשומה ברבנות – ההעתק הרשמי אינו מחליף בהכרח את השטר עצמו, ושואלים את הרבנות.

עצה מעשית

שומרים את הכתובה במקום בטוח, יחד עם מסמכים חשובים, ומצלמים אותה. במעבר דירה או אחרי שריפה ושיטפון – בודקים שהכתובה נמצאת.

כתובה שנפסלה או שנמחקה

דין דומה יש כשהכתובה נמצאה פסולה – למשל, נפלה בה טעות מהותית בשמות או בתאריך – או שנמחקה ואינה קריאה. גם אז צריך לכתוב כתובה חדשה או לתקן לפי הוראת רב. כתובה שרק נקרעה מעט ועדיין קריאה – מראים לרב אם היא כשרה.