מה מברך האב בבר מצווה – ברוך שפטרני?

המקור

הרמ״א (או״ח רכה, ב) כותב: ״יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצוה יברך: ברוך אתה ה׳ אלוקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה; וטוב לברך בלא שם ומלכות״. מקור הדברים במדרש על עשו ויעקב: עד גיל שלוש עשרה האב אחראי לחינוך בנו ונענש על חטאיו, ומשהגיע לגיל מצוות – הבן אחראי לעצמו.

בשם או בלי שם

רוב הפוסקים נוהגים כרמ״א לברך בלי שם ומלכות: ״ברוך שפטרני מעונשו של זה״. יש מן האשכנזים שבירכו בשם ומלכות לפי הגר״א, אבל המנהג הרווח הוא בלי שם. גם בקהילות הספרדים נוהגים לומר בלי שם ומלכות, כדי לא להיכנס לספק ברכה לבטלה.

מתי אומרים

המנהג המקובל לאומרה בפעם הראשונה שהבן עולה לתורה אחרי שמלאו לו שלוש עשרה שנה, מיד אחרי הברכה האחרונה של הבן. מי שלא אמר באותו זמן – יכול לאומרה בהזדמנות אחרת סמוך לבר המצווה. הברכה מבטאת לא רק ״פטור״ אלא גם שמחה: הבן נכנס לעול מצוות כאדם שלם.

משמעות הברכה

יש שמבינים את הברכה כהודיה על כך שהאב סיים את תפקידו העיקרי כמחנך – הוא הביא את בנו עד גיל מצוות. אבל חובת החינוך אינה נגמרת: האב ממשיך להדריך את בנו, רק שעכשיו הבן נושא באחריות לעצמו. יש אבות שמוסיפים מילים אישיות או תפילה קצרה לפני הקהל, ובלבד שלא יפסיקו בין ברכות העלייה של הבן.