האם עושים בר מצווה לפי תאריך עברי?

״בן שלש עשרה למצוות״

במשנה באבות (ה, כא) נאמר ״בן שלש עשרה למצוות״, והשולחן ערוך (או״ח נה, ט) כותב שהנער נחשב קטן ״עד שיביא ב׳ שערות אחר שיהיה בן י״ג ויום אחד״. השנים נספרות לפי הלוח העברי, ולכן התאריך הלועזי אינו קובע. היום מתחיל בערב, ולכן מי שנולד ביום מסוים – נעשה בר מצווה בצאת הכוכבים של הלילה שלפניו בשנה ה־13.

שנה מעוברת ואדר

השולחן ערוך (נה, י) דן במי שנולד באדר: אם נולד בשנה רגילה ושנת בר המצווה מעוברת – לדעת רוב הפוסקים נעשה בר מצווה באדר השני. מי שנולד באדר ראשון או שני של שנה מעוברת – נעשה בר מצווה באותו אדר שבו נולד. יש בזה פרטים, וכדאי להיעזר בכלי חישוב או ברב.

מה זה אומר בפועל

מאותו ערב הנער חייב בכל המצוות – תפילין, תפילה, צום – ונמנה למניין. העלייה לתורה נעשית בדרך כלל בשבת שאחרי, או ביום שני או חמישי שבו קוראים בתורה. את המסיבה אפשר לעשות גם בתאריך אחר הנוח למשפחה, אבל סעודת מצווה עיקרית נוהגים לעשות ביום עצמו או סמוך לו.

בת מצווה

בת נעשית בת מצווה בגיל שתים עשרה לפי אותו חשבון עברי, מצאת הכוכבים שלפני יום הולדתה. גם לה אפשר לערוך שמחה ולהוסיף בה דבר תורה ומצווה. מי שרוצה לדעת את התאריך המדויק – יכול לחשב בכלי של האתר, ולבדוק אם יש שינוי בגלל שנה מעוברת.