מה זה ״זאת חנוכה״?

מקור השם

בכל ימי חנוכה קוראים בתורה את קרבנות הנשיאים בחנוכת המשכן (במדבר ז). השולחן ערוך (או״ח תרפד, א) כותב: ״ביום שמיני מתחילין ביום השמיני וגומרין כל הסדר, וקורין פרשה ראשונה של בהעלותך״, והרמ״א מוסיף ״ונוהגין לסיים כן עשה את המנורה״. בסוף הקרבנות כתוב ״זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו״ (במדבר ז, פד), ומכאן הכינוי.

מה מיוחד ביום

ביום השמיני מדליקים שמונה נרות בלילה שלפניו, ובו גומרים את ההלל ואומרים ״על הניסים״ כמו בשאר הימים. מבחינה הלכתית אין בו דין נוסף. מי שלא הדליק בלילה – אינו משלים ביום.

בדרך החסידות והמוסר

בספרי חסידות נאמר שזאת חנוכה הוא החתימה האחרונה של הדין: ראש השנה ויום כיפור הם הכתיבה והחתימה, הושענא רבה הוא מסירת הפתקים, וזאת חנוכה הוא הגמר. משום כך נהגו רבים להרבות בו בתפילה ובתהלים. זה מנהג ורעיון בדרך דרש, ואין בו הבטחה, אבל הוא מבטא את ההבנה שהאור של חנוכה ממשיך את ימי התשובה.

אחרי החנוכה

אחרי זאת חנוכה ממשיכים בשגרה: אין אומרים עוד ״על הניסים״, וחוזרים לומר תחנון. מי שאמר ״על הניסים״ בטעות ביום שאחריו – ראו מה זה על הניסים.

ראו כמה נרות מדליקים בכל לילה והמדריך לחנוכה.