כמה נרות מדליקים בכל לילה של חנוכה?

בית שמאי ובית הלל

הגמרא (שבת כא ע״ב) מביאה: ״מצות חנוכה – נר איש וביתו, והמהדרין – נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין – בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך״. טעמם של בית הלל: ״מעלין בקודש ואין מורידין״. וכך פוסקים.

להלכה

השולחן ערוך (או״ח תרעא, ב) פוסק: ״בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה, עד שבליל אחרון יהיו שמונה״. ואין להוסיף נרות מעבר לכך.

השמש

אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, ולכן נוהגים להוסיף נר נוסף – ה״שמש״ – כדי שאם ישתמשו באור, יהיה זה לאורו (שבת כא ע״ב, ״צריך נר אחרת להשתמש לאורה״). מניחים אותו גבוה מעט או מרוחק מהנרות, שלא ייראה כאילו מדליקים נר נוסף. השמש אינו נספר במספר הנרות.

השורה

הנרות צריכים להיות בשורה ישרה, באותו גובה, ולא בעיגול, שלא ייראו כמדורה (תרעא, ד). כל נר צריך שיהיה ניכר בפני עצמו.

על סדר ההדלקה – מאיזה נר מתחילים – ראו מאיזה צד מתחילים להדליק. על הברכות – מה מברכים בלילה הראשון. הקיצור מביא את הדינים בסימן קלט.

הטעם

בכל לילה נוסף נס גדול יותר: ביום הראשון היה בפך שמן ליום אחד, ובכל יום שהמשיך לדלוק – התגלה הנס יותר. לכן מוסיפים נר בכל לילה, והאור בבית הולך וגדל עד הלילה השמיני, ״מעלין בקודש״.