האם מניחים תפילין בתשעה באב?

הדין

השולחן ערוך (או״ח תקנה, א) כותב: ״נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת בגדים בלא ברכה. ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם״.

הטעם

התפילין נקראות ״פאר״, כמו שאמר ה׳ ליחזקאל באבלותו: ״פארך חבוש עליך״ – לומר שאבל אינו מניח תפילין ביום הראשון. בתשעה באב כולנו כאבלים, ובבוקר, כשהאבל בתוקפו, נמנעים מהן. וכתוב במגילת איכה: ״השליך משמים ארץ תפארת ישראל״. אחרי חצות היום מתחילה מעט נחמה – ולכן במנחה מניחים.

מנחה

במנחה מניחים טלית ותפילין, מברכים עליהם כרגיל, ויש שמשלימים את מה שלא אמרו בבוקר – קריאת שמע עם תפילין, שיר של יום ופרשיות שנהגו לומר. מי שמניח תפילין דרבנו תם – מניח גם אותן במנחה.

מנהגים שונים

יש קהילות, במיוחד מבני ירושלים וחסידים רבים, שנוהגים להניח תפילין בבוקר בביתם, לקרוא בהן קריאת שמע, ואחר כך הולכים לבית הכנסת בלעדיהן. מנהג אחר – להניח תפילין בציבור בשחרית. כל אחד ינהג כמנהג אבותיו, ובבית הכנסת – כמנהג המקום.

תשעה באב נדחה

כשתשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון – דין התפילין זהה. מי שהתפלל מנחה גדולה – מניח אז.

ראו מה אסור בתשעה באב והאם מותר לעבוד בתשעה באב.