מה עושים ביום כיפור עם תינוק – רחצה, אוכל, ניקוי?

תינוקות מותרים

השולחן ערוך (או״ח תרטז, א) כותב: ״התינוקות מותרים בכל אלו חוץ מנעילת הסנדל״. הרמ״א מוסיף: ״ומותר לומר לעכו״ם לרחצן ולסוכן, אבל להאכילם – אפילו בידים שרי״. כלומר, את התינוק מאכילים כרגיל, וההורה מאכיל בידיו. מכיוון שאין חשש שיבואו לטעות בכך – מותר.

רחיצה

״אסור לרחוץ ביום הכיפורים... ואם היו ידיו או רגליו או שאר גופו מלוכלכים בטיט או בצואה... מותר לרחצם, שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג״ (או״ח תריג, א). לכן מותר לנקות תינוק בהחלפת חיתול, במגבון או במים, וכן לנקות את ידיו ופניו כשהם מלוכלכים. המבוגר שרוחץ את התינוק – רוחץ אותו ולא את עצמו, ואין בזה איסור.

אמבטיה

רחיצת תינוק באמבטיה רגילה, לשם נקיון ותענוג, היא שאלה בפני עצמה. לשון הרמ״א ״לומר לעכו״ם לרחצן״ משמע שהמבוגר עצמו לא ירחץ. רבים מהפוסקים התירו לרחוץ קטן שרגיל בכך ושיצטער בלעדיה, כי מה שאסרו – אסרו על הגדולים. כשאפשר, עדיף להסתפק בניקוי חלקי.

נעליים ומשחקים

את התינוק נוהגים לא לנעול בנעלי עור, כדין ״חוץ מנעילת הסנדל״. ילדים גדולים יותר – מחנכים אותם לפי גילם: ממעטים באכילה בהדרגה, לפי מאיזה גיל ילדים צמים.

האם אמא מניקה צמה

מניקה צמה ביום כיפור, אלא אם יש חשש לבריאותה או לבריאות התינוק – אז תתייעץ עם רופא ורב, ולעיתים תאכל בשיעורים. אין זו שאלה שמכריעים בה לבד.