האם מדליקים נר נשמה ביום כיפור?

המקור

השולחן ערוך (או״ח תרי, ד) כותב: ״נוהגים בכל מקום להרבות נרות בבתי כנסיות, ולהציע בגדים נאים בבית הכנסת״. הרמ״א מוסיף: ״ונוהגים שכל איש, גדול או קטן, עושין לו נר, גם נר נשמה לאביו ולאמו שמתו, וכן נכון״. ״ואם כבו נרות אלו ביום הכיפורים – אין לומר לגוי שיחזור וידליקם״.

הטעם

ביום כיפור מזכירים נשמות – ״יזכור״ – ומתפללים גם על המתים, כמו שאמרו חז״ל ״כפר לעמך ישראל – אלו החיים, אשר פדית – אלו המתים״. הנר הוא סמל לנשמה – ״נר ה׳ נשמת אדם״ – ולזכות להם. ״נר חיים״ הוא נר לכל אחד מהחיים, כתפילה לשנה טובה.

איפה ומתי

בעבר הדליקו את הנרות בבית הכנסת. היום רבים מדליקים בבית, לפני הדלקת נרות החג, נר שידלוק עשרים וחמש שעות. מי שמדליק נר נשמה – שידלוק גם במוצאי החג, כדי שיוכלו להבדיל עליו ב״בורא מאורי האש״ – ״אור ששבת״.

לא מבשרים רע

הרמ״א שם כותב שמי שכבה נרו ביום כיפור – לא ידאג, ויש שנהגו לקבל על עצמם תשובה. אין זה סימן, ולא אומרים לגוי להדליק. חשוב לזכור: נר הוא מנהג של זיכרון, לא סגולה מחייבת.

ראו ערב יום כיפור ומוצאי יום כיפור.