האם מותר לאכול בשר בתשעת הימים?

המנהג

השולחן ערוך (או״ח תקנא, ט) מביא כמה מנהגים: ״יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו, ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית, ויש שמוסיפין מי״ז בתמוז״. הקיצור (קכב, ח) כותב שזה ״מנהג בכל ישראל... מראש חודש עד לאחר תשעה באב״. עוף בכלל האיסור, וכן תבשיל שבושל עם בשר – לפי הרמ״א (תקנא, י).

מי שנהג כך – חייב

השולחן ערוך (תקנא, יא) כותב בחומרה: ״כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור – פורץ גדר הוא״. מנהג שקיבלו עליהם ישראל – נעשה כנדר.

שבת וסעודת מצווה

בשבת אין אבלות, ואוכלים בשר ושותים יין כרגיל – גם בשבת חזון. בסעודת מצווה, כמו ברית מילה, פדיון הבן או סיום מסכת, מותר לאכול בשר ולשתות יין למי ששייך לסעודה. בשבוע שחל בו תשעה באב – הרמ״א כתב שיש לצמצם את מספר המשתתפים.

חולה ותינוקות

חולה, יולדת ואישה מניקה שזקוקות לכך – מותרות. מי שאינו יכול לאכול מאכלי חלב – המשנה ברורה מתיר לו עוף. ילדים קטנים שאינם מבינים באבלות – מותר לתת להם בשר.

יין להבדלה

במוצאי שבת שבתשעת הימים, אשכנזים נוהגים לתת את כוס ההבדלה לילד שהגיע לחינוך ועדיין אינו מבין להתאבל, וספרדים – המבדיל שותה בעצמו.

ראש חודש ושבת

בראש חודש אב עצמו – יש מקילים מבני עדות המזרח, ואשכנזים נוהגים לאסור. בסעודה שלישית של שבת שלפני תשעה באב – מותר בשר, ואין לסיים אותה בשמחה מיוחדת. מי שמסופק מה מנהגו – ינהג כמנהג משפחתו או כמנהג קהילתו.